בשנת 1948, פרדיננד פורשה בנה מכונית שתשנה את עולם הרכב לעד. פורשה 356, סבו של דגם 911, היה הרכב הראשון של פורשה בייצור סדרתי. כיום ישנם פחות מ-30 אלף רכבים שנשארו בחיים, כלומר הרכב הזה הוא בעל ערך עצום בקרב האספנים.
מי מתאים טוב יותר לבנית מכונית כזאת מאשר Type 2 Detectives, אשר לא מפחדים ללכת נגד הזרם ולבנות מכונית אשר ללא ספק תוציא את כל השמרנים מדעתם..
נתחיל עם שיעור קצר בהיסטוריה. פורשה 356 היא מכונית שממנה הכל התחיל, כאמור זה היה רכב הראשון של פורשה בייצור סדרתי. ועד היום, אלא אם כן אתם עיוורים, אפשר לראות שפורשה נשארה קרובה לשורשיה כמעט בכל ההיבטים. עיצובו של הפאסטבק הזה עם מנוע אחורי הוא אייקוני במורשת של 911, וכיוון שמדובר במכונית עם סמל, אתם בטוחים שאנשים מבוגרים מאוד עם חולצות פולו שומרים את המכוניות האלה קרוב לליבם. מי שהתחיל עם סגנון ה-Outlaw, סגנון ששובר את כל המוסכמות ולא דופק חשבון, אלה הצעירים. הם אלה שהתחילו את "המסע צלב" שלהם נגד האידאולוגיה השמרנית. בעלי פורשה שלא יודעים פחד, לקחו את הכלים שלהם והכניסו אותם לרכביהם במטרה להביר אותם ברכבי מסלול או לעצב אותם ברוח מירוצי רחוב. מנועים מודרניים, מתלים משודרגים; זו הייתה תחילתה של החשיבה "מכוניות נועדו כדי לנהוג בהן, לא לחנות".
עבור החבר'ה מ-T2D (קיצור של Type 2 Detectives) הפרוייקט הזה התחיל כמו כל פרוייקט אחר. לפול מדהרסט וג'ייסון מקלין היה דחף בלתי מוסבר להכניס את ידיהם וללכלך אותם בגריז מתחת ל-356 קלאסית. כל אחד מוצא קצת הנאה בלחתוך משהו שהם יודעים של צריכים והחבר'ה האלה אינם שונים. אחרי שהם מצאו את המכונית הנכונה לפרוייקט, אחת שעברה תאונה קשה וננטשה להירקב ולמות, הבחורים החלו בעבודתם. הבודי של הרכב שנת 58 הוצא מהמחסן אחרי ששהה שם במשך 15 השנים האחרונות.
"הוא גר במרכז לונדון והוא רצה מכונית אשר יוכל "להצליף" בה בנסיעה סביב העיר ולא לדאוג לכלום, לא לפחד לשרוט אותה או לגרום לה נזק מכבישים צדדיים של עיר הבירה של אנגליה. לכן כאשר הוא קיבל את הדחף ל-356, הרצון היה להפוך את המראה שלה למוזנח, כאילו שהרכב נצבע לפני שנים רבות", פול מספר על סוג המכונית שג'ייסון רצה לבנות.
כן גבירותיי ורבותיי, הצמד בכוונה רצה לבנות מכונית בעלת מראה מחוספס ומוזנח. השלישיה של T2D, סטיב, דן וטרבור, שהיו אחראיים על הצביעה בין היתר, השקיעו יותר מ-200 שעות עבודה על גימור המכונית, הכולל צבע "מזדקן" עד שהתקבל האפקט הרצוי.
"קודם כל דאגנו לפחחות של הבודי ויישרנו את כל הפח. אלפי לירות אנגליות הושקע בעבודה. אבל היינו חייבים להישאר חזקים להמשך הפרוייקט, גם אם לא ממש אהבנו את התוצאה". כפי שהם אומרים, אי אפשר לשפוט ספר על פי העטיפה שלו, או לשפוט פורשה על פי עבודת הצבע. אחרי שעבודת פחחות הושלמה, הם עברו אל החלק "הכיפי": המתלים. הצוות נסע לעיר, כדי לבנות את הקורה הקדמית ומערכת המתלים עם מטרה סופית שהפורשה שלהם תוכל לרחף נמוך מעל הקרקע ולהתרומם למעלה כאשר תפגוש בפסי האטה ועוד כל מיני מכשולים בכבישים של העיר התחתית של לונדון.
בסה"כ, המכונית התחברה יחד בצורה מעולה. זה לא ברור מאליו שהצבע לא מקורי מ-1958. זה נראה כאילו המכונית העבירה את חייה בנהיגה, בצורה אגרסיבית ביותר. המראה של הרכב מלווה בחשיבה נטולת דאגות של להיות הבעלים שלו. בעינינו, מדובר בעוד רכב קלאסי שחזר לכביש וניצל ממוות במגרש הגרוטאות, והכי חשוב, הוא נוסע כמו עטלף מהגהינום. סגנון ה-Outlaw נראה פתאום הולם למדי.
מקור: StanceWorks
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה