ביום ראשון, 4 בדצמבר, שני חברים טובים מ-Drivenmotive (פרנק ווסט וקייל נולין) החליטו לצאת לטיול מזרחה לסוונסי, מסצ'וסטס כדי קצת לצלם ובעיקר לבלות. כשהם הגיעו ליעד, הם היו הראשונים בנקודת המפגש עם בעל הרכב המסוקר. זמן קצר לאחר מכן הגיע מייקל "פאזי" פריירה, בעל הרכב, אשר יודע לברך אנשים בדרך מיוחדת, אשר תאיר את יומו של כל אחד. פטפוטים וצחוקים הסתיימו והגיע הזמן לגשת לסיקור עצמו, אחרי שעה 11:00. היה מדהים לחשוב שהרכב של פאזי, ה-GTI הזאת, רק לפני כמה שנים הייתה בצבע לבן. המכונית כעת נראית מהמם והיא ראויה לכל פיסת תשומת לב שהיא מקבלת. להימצא בסביבתו של מייקל זה תמיד כיף, אין אף רגע משעמם איתו. את היום הזה ליוו המון צחוקים וסט תמונות מדהים שתראו בהמשך. כפי שמתברר, או יותר נכון - כפי שרובכם יודעים, לא הכל מסתכם רק במכוניות, אלא זה האנשים שמאחורי המכוניות והכיף כשמבלים איתם יחד.
היה זה יום עליז, אבל זה לא נדיר כשפאזי נמצא בסביבה. אחר הצהריים פריך של ניו-אינגלנד היה מוכתם עם השמש שבצבצה דרך העננים. כמה ימים לפני הצילומים, מייק אמר שהוא לא יכול לנסוע עם הרכב יותר מדי רחוק, מכל מיני סיבות, אבל הוא הציע את החצר עם סירות שנמצא ממש מול הבית שלו כלוקיישן מגניב לצילומים. מייק שלח כמה תמונות של החצר המדוברת למערכת ה-Drivenvotive כדי שיהיה להם מושג איך זה נראה ואחרי שהצוות ראה את התמונות הוחלט לנסות לצלם שם. אם לשפוט על-פי התמונות, חצר הזאת הפכה ללוקיישן מדהים ומקום לאחר הצהריים בלתי נשכח.
לאחר דיבורים וכמה עידכונים ביניהם, החבר'ה התחילו לצלם. פאזי הביא את מכוניתו לתוך החצר כדי למצוא מקום טוב לתמונות. בתוך דקות, המקום נמצא והרכב חנה בזווית מושלמת מבלי שמישהו היה צריך להדריך אותו. אנחנו מניחים שזה רק מראה בכמה סטים של צילומים הילד הזה נכח, הוא ידע איך הכל מתנהל. ברגע שהצילומים התחילו, לא היה אפילו צורך לנסות לתפוס את האישיות של מייק, זה פשוט בא באופן טבעי דרך כל התמונות. תראו בעצמכם...
יליד מסצ'וסטס ועובד בתור מנהל מחסן חלפים בסוכנות הונדה מקומית, פאזי נכנס לתחום המכוניות בגיל מאוד צעיר. הוא ירש את זה מאביו, שהיה מכונאי בתחנת המשטרה המקומית. הוא רכש את המכונית הראשונה שלו בגיל 16, זאת הייתה גולף GTI 16V דור שני שנת '92 עם תוספות בסיסיות. מדובר במכונית פחות או יותר מושלמת לגרום לכם להתמכר לפולקסוואגן. "בן-דוד שלי פשוט נתן לי את המפתחות ואמר: הנה לך, עכשיו אתה חייב לי כסף". דרך לא רעה בכלל להתחיל עם המכונית הראשונה שלך, אה? ברגע שאתה נדבק בחיידק של פולקסוואגן, אחד שמשתולל בתוך רוב האנשים בסצנה, אתה מסיים בערך כמו פאזי, מי שהיה לו לא פחות מ-9 פולקסוואגנים.
MK5 של פאזי היא אחת המוכרות ביותר, בעלת בניה ייחודית ומושלמת. מילה "שלמות" מופיעה בענק על גבי הרכב, מבפנים ומבחוץ. אפילו עבודה בתוך הרכב בוצעה עם מוטיב מסוים מאחורי זה. אחרי שמייק רכש בד לתקרת הרכב, הוא החליט לא להסתפק בזה והמשיך לרפד את שאר האינטריור, בזמן שכל השאר היו מסתפקים בהתקנת מתלי אוויר וג'אנטים. בעינינו, זה קובע משהו ברור ופשוט: הוא אינו מוכן לעגל פינות רק כדי להגיע לקו הסיום. אחד החלקים הקשים ביותר בבניית המכונית שמייק נאלץ להתמודד, זה האייר-רייד, הוא פשוט סירב לשלם עבור זה. אז הוא יצא ומצא מישהו שיממן לו את התענוג, מי שהסכים לזה היו ה-Bagriders. מייק מחזיק במכונית הזאת מגיל 18, מדהים לחשוב כמה רחוק הוא הגיע בתוך 5 שנים. עם זאת, לא היינו אומרים שהמכונית גמורה לגמרי, כי פשוט אין כזה דבר, ממתי אפשר לקרוא לפרוייקט "גמור לגמרי"? כמו בשנים עברו, מזג האוויר קר החל להשתלט על האזור וגלגלי קיץ יורדים מהרכב, כלומר עונת העבודות והפרוייקטים התחילה. באשר לפאזי ותוכניות החורף שלו, אתם פשוט תצטרכו לחכות כדי לראות עם מה הוא ייצא בעונה הבאה. אנחנו מבטיחים שלא תתאכזבו.
"בזכות הפולקסוואגן שלי הכרתי המון חברים טובים, כאלה שכל אחד היה יכול רק לבקש".
לעשות את זה נכון, מהסיבות הנכונות. זה יותר מסתם מכוניות, זו קהילה של אנשים עם קו מחשבה דומה שמגדיר את התרבות שלנו. אף אחד לא מגלם את זה טוב יותר מאשר מייק.
"אבא שלי היה מכונאי, לכן לא קשה להבין איך הגעתי לתחום הזה. שיחקתי עם כלים וסובבתי ברגים מאז שהייתי ילד קטן, זה חלק ממי שאני".
מכוניות הן טבע השני של מייק, זה כאילו הוא נולד עם מברג ביד. נדיר לפגוש מישהו שכל-כך להוט לעבוד על המכונית שלו, מכונית של חברתו, או מכונית של מישהו אחר. הוא הופך בעיות מורכבות לטריוויאליות והוא אשף של תיקונים בצידי הכביש. נראה שפאזי לא יכול להיות מאושר יותר מאשר במצב שבידו אחת יש בקבוק בירה ובידו השניה כלי כלשהו. חיוכים על פניו כאשר אתה מדבר איתו על בעיות טכניות או המצאה אישית, באמת מראים לך עד כמה הוא אוהב לעשות את מה שהוא עושה.
בכל מקום שאתה נתקל במייק, הוא יקבל את פניך עם חיוך. לאף אחד אין דרך טובה יותר לגרום לך להרגיש כמו חבר ותיק, גם אם אתה הכרתם זה עתה. הוא יהיה הראשון אשר יגרום לך להרגיש על הכביש כמו בבית והאחרון שישאיר אותך תקוע על הכביש. מייק מגלם את כל מה שהופך את הקהילה הזאת לכה נהדרת.
כשפאזי מוציא את ה-MK5 שלו החוצה, מצחיק לחשוב ששאלה הכי נפוצה ששואלים אותו היא: "הדבר הזה מקורי?". בתור אנשים כמונו, שאוהבים גישה פשטנית בעיצוב רכב, השאלה הזאת די לגיטימית ואפילו מחמיאה. זה פשוט אומר שהעבודה שביצעת ברכב מאוד נקיה וחלקה.
"כך אני תיארתי את זה לעצמי. אם הם לא יודעים על מה הם מסתכלים וזה נראה להם כמו רכב מקורי עם גלגלים יפים - סימן שעשית את זה נכון".
"אני מחשיב את רוב האנשים שאני רואה במהלך עונת האירועים כמשפחה, וכל מפגש מכוניות זה כמו פגישת מחזור".
זה הרבה מעבר למכוניות, זה יותר מסתם תשוקה משותפת של פאזי וחבריו למכוניות. החברות היא זאת שמוציאה אותנו לנסיעות לפינות הרחוקות של הארץ, רק כהזדמנות להיפגש עם כולם שוב. חברים כאלה גורמים לך לרצות שעונת המפגשים לא תגמר לעולם.
הייתה שאלה אחת ששאלו את פאזי אשר ממש משכה תשומת לב כאשר הוא ענה. כשהוא נשאל: "אז כמה זמן אתה מתכוון להחזיק את ה-MK5?", הוא ענה בצורה מאוד פשוטה: "לנצח". לאחר תשובתו הקצרה הוא המשיך והסביר מדוע:
"חלק מאנשים בצעירותם משקיעים שנים בבניית מכוניות שלהם כדי להביא אותן למקום שבו הם רוצים אותן, ובסופו של דבר מוכרים אותן. ואז מאוחר יותר בהמשך הדרך הם מוצאים את עצמם בפרוייקט אחר, מה שמביא אותם לאותו המקום בו הם היו קודם".
כולנו מכירים חבר או שניים שעשו פרוייקט גדול ברכב שלהם, אבל טוב לדעת שהם בנו את זה לטווח רחוק.
מקור: Drivenmotive
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה