כל דגם שיוצא לשוק מביא איתו שפע של פוטנציאל חדש ולא מוכר. מדי שנה, חובבי מכוניות צופים ברכבים חדשים שנוגעים ברצפה של אולמי תערוכות בדטרויט, לאס-וגאס, טוקיו ואחרות, והדבר הראשון שעולה לראש: "כמה טוב זה יכול להיראות אם להוסיף ________ (תשלימו את החסר) למכונית הזאת". לראות פרסומות, השקות וסטים של צילומים רק מגבירים את הדמיון איך המכונית יכולה להיראות אחרי שיפורים. בין אם זה סט מסוים של גלגלים, הנמכה קלה או קיצונית, או שינוי חיצוני כלשהו, כולנו יכולים רק לדמיין את זה ולבנות בראש מכונית תצוגה אמיתית (שם גם התקציב לא מגביל אותנו..) עוד לפני שאפילו פוגשים אותה במציאות. אחרי תערוכה, מרבית המכוניות מוצעות למכירה (מלבד הקונספטים) ואז כולם מחכים בחרדה עד שיקום הראשון וישפר אותה. להיות הראשון זהו תפקיד מאוד אחראי, והפעם הוא הונח על כתפיו של דן אלארד, וכשהוא התחיל לעצב ולשפר את הווקסהול קורסה שלו, כל המבטים היו מופנים אליו והוא לא איכזב.
כאשר דן רכש את היפיפיה הקטנה והאדומה הזאת לפני 4 שנים, הדור הזה של קורסה היה מאוד טרי בשוק דאז. בגיל 19, זו הייתה המכונית השניה שלו וכיוון שלא יכל לרכוש פוליסת ביטוח על מכונית כמו 350Z או S2000, הוא בחר ללכת במסלול "אמין וזול". לעומת זאת, כפי שאומר הפתגם העתיק: "גם התכניות הטובות ביותר לעתים קרובות משתבשות", והן בהחלט השתבשו. הרבה מהחברים של דן היו בחורים של VW ואחרי שהוא הלך לכמה מפגשים איתם, חיידק שיפורים המפורסם השתלט בו במהרה. כולנו מכירים את החיידק הזה, אם אתה קורא את הכתבה הזאת בבלוג שלנו, רוב הסיכויים שעדיין יש לך חום ממנו. דן נדבק מאוד קשה בחיידק הזה ומהר מאוד הוא התחיל לחפש דרכים איך לעצב מחדש את המכונית החדשה שלו. דן היה יכול לעשות את הדבר הפשוט ביותר, למכור את הקורסה ולקנות פולקסוואגן ולהיות כמו החברים שלו, אבל הוא כבר התאהב במכונית שלו והוא העדיף להישאר איתה, "להשאיל" סגנון עיצובי מעולם של פולקסוואגן ויצא לדרך חדשה, כמו רוב החובבים המתחילים.
כיוון שהדגם הזה היה חדש בשוק בזמנו, היה מאוד קשה למצוא חלקי אפטרמרקט. לאחר שהוא דיבר עם כמה חברות, הוא הפך לבעלים הראשון של סט קוילאוברים למכונית הזאת באנגליה! חבר שלו בא אליו לעזרה ושבוע לאחר הרכישה, הבולמים המקוריים היו בחוץ ובמקומם התמקמו קוילאוברים החדשים, אשר כוונו למצב הכי נמוך שלהם. ככה הוא התגלגל זמן מה עד שהוא הבין שהוא רוצה לנסוע נמוך ולחנות עוד יותר נמוך. נזכיר לכם, שהכבישים באנגליה לא הכי טובים בלשון המעטה, אז השלב הבא היה ברור: מתלי אוויר. ובכן, דן החליף את הקוילאוברים שלו בסט מתלי אוויר המבוסס על בולמי Weitec ומנוהל ע"י Accuair E-level, הניהול הטוב ביותר שהשוק הציע. אחרי שהוא מצא סט חישוקים RH ZW1 במידות 17X8 ו-17X9, הוא צבע את החלק המרכזי שלהם בצבע הרכב והוריד את האוויר מהכריות בפעם הראשונה. אפשר רק לדמיין את החיוך על פניו כשהוא ראה את המכונית נצמדת לקרקע בפעם הראשונה.
אמנם דן לא עשה שום שינויים קוסמטיים במכונית שלו, ההגיון שלו נשמע כך: "כל-כך אהבתי איך שהמכונית הזאת נראית עוד מפעם הראשונה שראיתי אותה, לכן אני לא רואה טעם לשנות את זה". הוגן למדי. אנחנו רק נציין שדן הלך עם אומץ היכן שאיש לא הלך לפניו, והראה לנו שיש לו את מה שנדרש כדי להרחיב אופקים ולפרוץ גבולות, ובכך לסלול את הדרך עבור הבאים אחריו.
מקור: Canibeat
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה