כאשר חושבים על תהליך רגיל של בניית מכונית, זה יכול לקחת מכמה חודשים (אם יש כסף זמין כמובן) ועד לעשרות שנים. לא משנה איזו מכונית נמצאת על שולחן הניתוחים, בין אם היא חדשה לגמרי או בין אם היא ישנה ומפורקת עד השלדה, תמיד יש את התהליך המייגע הזה של חיפושים אחרי החלקים, ביצוע זהיר של בחירה של כל אחד מהם, המתנה למוצר שהתעקב או כבר אינו במלאי, ובסופו של דבר צריך למצוא את הזמן כדי להתקין את זה, לפתור בעיות שצצות עם ההתקנה וכו'. ברוב המקרים, בניית פרוייקט לא מסתכמת בנגלה אחת, תמיד יש חלקים מפוזרים במחסן או במוסך, תמיד יש חלקים שעדיין לא הגיעו ובלעדיהם אי אפשר להמשיך את הבניה, תמיד יש את החלקים שעדיין בדרך מ-Ebay או חנות אינטרנטית אחרת. וגם אז, מתחיל המרוץ סביב השעון, לילות ללא שינה מתחת למכונית או סתם התעסקות עם החלקים וביצוע התאמות עד השעות הקטנות של הלילה. וכל זה אחרי עבודה היומיומית שלך, כאשר אתה מותש ובקושי מוצא את הכוח להזיז את עצמך מהספה. בקיצור, פרוייקטים אף פעם (כמעט) לא מסתיימים אחרי זמן קצר.
עם זאת, יש בחיים אותם הרגעים בהם כוכבי הלכת מסתדרים בשורה, והמכונית בדרך פלא פשוט "מחברת" את עצמה לבד ובקלות, בלי עיקובים או מאמצים מיותרים. פשוט הכל זורם. ניסאן 240SX של Khai Dinh היא אחת מאותן המכוניות. משלדה חשופה ועד למפלצת סגולה שאתם רואים כאן - כל זה קרה תוך שבועיים.
תאמינו או לא, במקור Khai רצה לבנות 180SX, ולהכין אותה למפגש Import Alliance של אביב של שנה שעברה באטלנטה. היה לו את המנוע מהסקייליין R33 הקודמת שלו שהיה מוכן לעבודה אבל בדקה ה-90 הוא החליט לשנות את הפלטפורמה ל-S14 למטרת הפרויקט. המכונית הייתה בשלבי הכנה לצבע בזמן ש-Khai התעסק בהזמנות של חלקים הנדרשים ל-240. מערבולת של ההתקדמות בפרויקט נמשכה עד 4 לפנות בוקר, לילה לפני יום המפגש. למרות כל מה שניתן היה לצפות מהכאוס הזה, המכונית הגיעה למרכז העיר אטלנטה למחרת בבוקר ללא כל בעיה.
כמה מהמכוניות נועדו להמתין במשך חיים שלמים כדי להיות מושלמות. לפעמים ישנן בעיות בהשגת חלקים רצויים, הזמן יכול לשחק לא לטובתינו, והכסף או קופות חסכון יכולים להיות תמיד מחוץ להישג ידינו. חלק גדול להצחלת הבניה אפשר לייחס להמצאות בזמן הנכון במקום הנכון, לבדוק את יד2 ברגע הנכון ולרכוש את הגלגלים הנחשקים, או להזמין מגדש טורבו שייצורו הופסק ולגלות שבחנות נשאר בעצם טורבו אחרון מהדגם הרצוי על המדף. אבל דברים כאלה קורים לעתים רחוקות מאוד, בדרך כלל אנחנו לא כאלה מזליסטים או פוקסיונרים. אבל זה לא מדבר על Khai, בפרויקט שלו הוא הצליח לא פעם אחד להשיג את הבלתי אפשרי. איכות הבניה שלו כלל לא תואמת את הזמן שהושקע בה, וזה גם לא העתק מדויק של משהו שכבר ראית בעבר. ה-kouki הזאת משלבת בתוכה באופן מושלם את הביצוע, הנסיון והאיכות; שילוב כזה יכול להתקיים רק לעתים רחוקות כשמדובר בבניה של הרגע האחרון בשעת עומס.
מקור: Canibeat
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה