האהבה הייחודית שלנו כלפי רכבים באה לידי ביטוי באינספור דרכים. כל אחד מאיתנו מוצא את הדרך שלו להשתלב בשביל שמוביל את כולנו למקום משותף שמאחד את כל חולי הרכבים במיניהם. חלק גדלים על בסיס הערכים הישנים של פעם, בעבודה קשה על רכב לצד הדור הזקן יותר, תוך כדי עבודה על הכלים שאביהם או אפילו סביהם עבדו.
אחרים מוצאים דרך משלהם, אולי אפילו הושפעו מהרכב הראשון המגניב שראו בחייהם בדרכם לבית הספר. לכל אחד יש סיפור מיוחד, שבסופו של דבר לוקח אל הדרך שכל אחד מאיתנו עובר, מה שמוליד את כל קהילות הרכב למיניהם בארץ ובעולם. הסיפור של פטריק ברנס מוביל אותו לכאן כדי לעזור להסביר את הגבולות שאנחנו כאן בהולימניאקס מנסים לבנות, ואת כל הרכבים שגורמים לגלגלי השיניים במוח שלנו להסתובב.
הסיפור של פטריק לא מתחיל עם הרכב הכסוף בעל הפנסים העגולים משנת 72 שאתם יכולים לראות בתמונות. הוא מתחיל הרבה, הרבה יותר רחוק. פטריק גדל עם אביו, שהיה ידוע ברחבי העיר בתור אחד שמאד אוהב רכבים. מאז שהוא זוכר את עצמו, הוא תמיד היה חלק ממשפחה מוטורית, כאשר עוד בגיל צעיר היה מבלה את אחר הצהריים שלו בסדנת הדיטיילינג עם אביו שבה היו מבקרים רכבי ספורט ויוקרה מהטובים בעולם. ועדיין מכל מה שיצא לו לראות פטריק הושפע דווקא מהב.מ.וו 320is שהייתה לאימו והפכה אותו לחובב ב.מ.וו.
למרבה הצער, מילת המפתח בסיפור היא "בסופו של דבר". בערך לפני כ-10 שנים, פטריק היה בר מזל: הרכב הראשון שלו היה ב.מ.וו E9 עם מנוע M30B34, שבקהילת חובבי המותג זהו רכב חלומות מדהים. רכב שמסמל את כל העוצמה והעיצוב המודרני שב.מ.וו ייצרו באותה תקופה, זהו רכב שכל אחד מוכן לשמור כל החיים. פטריק מהצד השני, החליט למכור את הרכב למנהל בכיר במייקרוסופט כדי שהוא יוכל לקנות בכסף הזה את הרכב הבא שלו, הונדה פרלוד שנת 97. "זאת כנראה הייתה הטעות הכי גדולה שלי בחיי המוטוריים. החברים שלי גריפין ורובן עד עכשיו מזכירים לי על זה. אני מאשים את אופנת ה-JDM שהשתלטה באותן השנים" - פטריק.
למרבה המזל פטריק חזר לעצמו, ומאז היו בבעלותו כמה ב.מ.וו 2002, E30, ואפילו כמה רכבים עם סמל M עליהם. הרכב האחרון היה ב.מ.וו E30 שפטריק מאד אהב, אבל לא היה שלם איתו. פטריק פזל לכיוון ב.מ.וו 2002 מסוימת במשך זמן מה. הוא ביקר את רוב פרקר, בעלים גאים של דגמי מירוץ של 2002 וכמה פורשה, וניסה לשכנע אותו למכור לו אחת, אבל התשובה שלו תמיד הייתה דומה. אך בסופו של דבר הוא נכנע ומכר את הרכב שפטריק רצה, אבל זה לא היה לפטריק. במקום זה הוא מכר את הרכב לבן החורג של אח שלו, והרכב נעלם מעיניו של פטריק לתמיד. למרבה המזל , הוא קיבל טלפון באחד הימים ממכר, שאמר שהוא ראה את הרכב שוב למכירה בחנות של רוב פרקר. פטריק מהר מכר את הב.מ.וו E30 שלו, ושבוע לאחר מכן ה-2002 הייתה כבר שלו.
רמות החלודה שהיו ברכב היו בשלב מתקדם מאד, דבר שמאד נפוץ ברכבים מאותן השנים, דבר שלא הפחיד את פטריק . "אני הולך לעשות שיחזור גדול מאד בעתיד". זהו עדיין המנוע המקורי M10 שם מתחת למכסה מנוע, אבל הוא ממש רחוק מלהיות מקורי. הראש של המנוע הוחלף לראש גדול יותר של מנוע 2.0 מדגם מאוחר יותר של ה-02', התמסורת הוחלפה למערכת הילוכים של ב.מ.וו E21 עם 5 הילוכים. LSD שהורכב מאחור עוזר להנעה האחורית להסתובב יותר טוב. מערכת פליטה של חברת ANSA הורכבה כדי שהרכב ינשום טוב יותר, וכדי שגם יתנהג בהתאם השילוב של בילשטיין, Ground Control, ובולמים של חברת ST עוזר טוב מאוד. אבל אל תחשבו שפה זה נגמר, הדרך עוד ארוכה... כל הפרונט של הרכב נחתך כדי להתאים רדיאטור של פורשה 994. קולר שמן כבר הורכב, והטורבו... הוא בדרך.
הנעליים שפטריק בחר היו של חברת Ronal Racing בגודל 13X7, חלום של הרבה אנשים. זאת דילמה לא קלה בין אם ללכת על BBS RS או ה-RONAL, אבל כמו שניתן לראות, ההחלטה של פטריק הייתה נכונה. הצמיגים השמנמנים בגודל 205/60 נתנו לרכב מראה קלאסי ונמוך שגם צעירים וגם מבוגרים יוכלו להתחבר אליו. העיצוב שיצר לרכב מזכירים לנו למה היה כל כך נאהב ונחשק בימים שיוצר, ובמיוחד אם מדובר על דגם הטורבו שנתן לרכב הזה לבלוט על פני כל הרכבים באותה התקופה. דברים קטנים כמו פנסים של Euro H4 של חברת Hella והגה בגודל של 350 מ"מ של MOMO עוזרים להשלים את החבילה הכוללת של הרכב.
אנחנו רק יכולים לקוות שפטריק ישאר עם הרכב הזה, ויעשה את השחזור המלא של הרכב כמו שהוא מתכנן. "אני משתעמם בקלות, אז אני מחליף רכבים בתדירות גבוהה. פשוט תשאלו את אישתי והחברים שלי". "אין שום דבר בעולם שיותר טוב מלשמוע דלת נסגרת של 2002, או פורשה ישנה. אתם בטח מכירים את הצליל הזה" - פטריק מנסה להסביר את האהבה שלו ל-2002. מהצליל של הדלת הישנה הכבדה שנסגרת, ועד לקווי המירוץ ההיסטוריים של הרכב הזה, פטריק יודע שזהו שידוך שנועד להיות משמיים.
ככל שהקהילה שלנו גדלה, עוד ועוד אנשים מוצאים את עצמם רוכשים רכבים ישנים. הטבע המזניח, המתקמצן והמתעלל של הבעלים של הרכבים כמעט ונעלם, וכיום האנשים מבינים שבבעלותם פיסת היסטוריה אמיתית. פטריק לא בנה את הרכב הזה בשביל אף אחד חוץ מעצמו, אך למרות הכל הוא מאד הושפע מקהילת הרכבים שסובבת סביבו. בסופו של דבר אנחנו כאן בשביל הרבה יותר מסתם ג'נטים יפים, או הנמכה. אנחנו כאן כדי לספר ולשתף את ההיסטוריה שלהם.
ועכשיו לסרטון קצר:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה