אסטרה G הזאת הגיעה למשפחתו של איליה לפני 10 שנים, וב-2008 הוא הפך לבעלים היחידים שלה, מה שהשפיע על הגורל שלה. תכל'ס, למה להחליף מכונית שמספקת אותך מבחינת העיצוב, מצב כללי, יכולות המנוע 1.6 ל' "אקוטק" וכמו שאומרים "לא אוכלת הרבה"? אסטרה G, בדומה לדגמים אחרים של אופל, הייתה בזמנו מאוד עדכנית ומתקדמת בתחום העיצוב. אפילו היום היא נראית די אקטואלית. בכל שאר התחומים - איכות והנדסה גרמניים, למרות כל ההכפשות. אבל אנחנו לא מדברים על זה כמובן, כיוון שהמחשבות לא עזבו את ראשו של איליה עד 2011, כאשר הוא עלה על "שביל השיפורים" ובכך פתח עבור האסטרה שלו דף חדש והרבה יותר מעניין. אנחנו לא יודעים אם איליה נדבק במחלת ה"מהיר ועצבני" ו"פימפ מיי רייד", או שהוא פשוט לא מדבר על השלב הזה, אבל כך או אחרת, אין לנו שום מידע על שלב הזה בחייה של האסטרה. אבל אנחנו כן יודעים על הסט הראשון של הגלגלים שלו (אלה היו SSR SP1) וההנמכה שלו עם קוילאוברים של V-Maxx. התחלה לא רעה בכלל, למען האמת. לאחר מכן, השתלבות מוצלחת בקהילת חובבי סטאנס, נסיעות למפגשים גדולים וקטנים, השראה...וכתוצאה מכך אנחנו מקבלים תערובת רעילה.
אז על איזו תערובת רעילה אנחנו מדברים כאן? כמובן שהתערובת המדוברת כוללת את העיצוב השגרתי ולא בולט של אסטרה, אליה נוספו גלגלים, שיכולים להדליק כל Wheel Whore. היו לו SSR SP1, זוכרים? אז על מה אפשר להחליף אותם אם הגרמנים פשוט מסרבים לייצר עבורם ליפ רחב יותר ואילו הרוחב הסטנדרטי של 7/8 אינץ' כבר לא מספיק? מסתבר שיש על מה.
תכירו את הסט שהחליף את ה-SSR: מי אם לא Work? ואם כבר Work אז רק Equip במידות 17X8 ו-17X9 עם צמיגים 195/40 ו-205/40, בהתאמה. הסט החדש נקנה ביפן וכפי שאתם יכולים להבין, כבר היו עם נתונים די אגרסיביים עבור אסטרה (17X8 עם אופסט +30 ו-17X9 עם אופסט +35) ואחרי התקנת המתאמים (אופל עם המרווח ברגים המטופש שלהם...) המכונית זכתה למראה סקסי, למרות שטכנית זה לא היה נוח להכניס אותם לבתי הגלגלים של האסטרה...אחרי זה באו המשחקים עם פירוק וליטוש הגלגלים, קאמבר, מתאמים, הפסקה קטנה כדי להתעסק בריפוד של גלגל ההגה החדש של ווקסהול הבריטית ועוד כמה מסביב...
והנה הגלגלים כבר חזרו מצביעה. צבע תכלת בולט וקצת "גיי" השתלב היטב עם הגוף הכסוף והוסיף את מה שהיה כל-כך חסר לאסטרה הזאת - רעננות!
מרכיב נוסף בתערובת הזאת הוא ללא ספק הוספת מערכת מתלי אוויר, זה היה צעד ממש בלתי צפוי, לכן איליה הצליח להפתיע בכך שבנה את הסט שלו בעצמו על בסיס ה-V-Maxx הישנים שלו. Work Equip ואייר-רייד באסטרה זולה, איך התערובת הזאת?
שילוב כזה לא רואים כל יום, גם אם ממש מתאמצים והאמת, זה אפילו לא נשמע אמין יותר מדי, עד שרואים את זה במציאות. ואז, כשרואים את המכונית ומבינים למי שייכת החתימה שעל סכך שמש שלה, פשוט מפסיקים להתפעל מהדברים "הקטנים" האלה.
אין לנו מושג מה אמר נקאי-סאן מ-RWB בכבודו ובעצמו כאשר הוא חתם עם טוש על המכונית הזאת, אבל אנחנו רוצים להאמין שהוא לא היה חותם על כל דבר שבא ליד. ואולי כן...אבל זה לא העיקר. מאוד מעניין אותנו מה יהיה בהמשך, הרי עבודת עיצוב ובניית הפרטים רק בשלבים ראשוניים וגם המלחמה על הפיטמנט המושלם עדיין בעיצומה, למרות שכפי שזה נראה כעת, לאיליה יש סיכויים מאוד גבוהים לסיים אותה כמנצח.
מקור: lowerandwider
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה