WHAT IS “COOL”? – JESSE ORTIZ’S TOYOTA A60 CELICA

כאשר נשאלת השאלה "מה הופך את המכונית למגניבה?", בלתי אפשרי עבורנו לענות עליה. מספר אינסופי של שילובים בין יצרן, דגם, מנועים וחלקים, יכול לעצב רשימה של מכוניות שהיינו יכולים לבנות רק בחלומות שלנו. צפוי שהמכוניות שישר עולות לנו לראש הן אלה שאנחנו מכירים הכי טוב, פרארי למשל, או משהו יותר "עממי", כמו טויוטה סופרה או אאודי S4. מכוניות שעליהן גדלנו ואהבנו עזרו לנו להגדיר את האינטרסים שלנו והמכוניות שאנחנו רואים לעתים קרובות הן אלה שגרמו לנו להחליט מה אנחנו אוהבים ומה לא. עם זאת, ג'סי אורטיז עוזר לנו להגדיר מה הופך את המכונית למגניבה בצורה שונה לחלוטין, על ידי בחירת מסלול שמעטים עברו בו.

Above & Beyond: Alfonso Octaviano’s 1975 Toyota Celica

התחושה הייחודית והבלתי נשכחת הזאת כשנכנסים לתוך מכונית חדשה. ההתלהבות הזאת מלראות את פיתוחים האחרונים בתחום האלקטרוניקה, הצליל של המנועים החדשים, והריח הכל-כך ייחודי של מכונית חדשה. מכוניות שמיוצרות כיום נעשות מהירות יותר, איכות ההרכבה (לרוב) גבוהה יותר, והן פשוט הרבה יותר יעילות מאי פעם. ובכל זאת, סצנת מכוניות אספנות וקלאסיות כיום גדולה בהרבה מאשר הייתה פעם. חובבי מכוניות שרירים קלאסיות משקיעים עשרות אלפי דולרים כדי להפוך את גוש הברזל בן 35 מדטרויט למכונית Pro-Touring. אוהדי מכוניות יפניות צדים אחרי מודלים נשכחים לכאורה של מכוניות ביצועים מארץ השמש העולה. יצרניות גלגלים מציגים כעת עיצובים מחודשים ברוח רטרו, כאלה שעוד לפני 5-10 שנים היו זרוקים בכל מיני מגרשי גרוטאות. בכל פעם כשמגיעות אל תוך הסצנה מכוניות כמו GT-R עם 1000 כ"ס או LFA, צץ לו מתוך דפי ההיסטוריה אקזמפלר שמור להפליא של Hakosuka או 2000GT, כדי להזכיר לנו שחדש יותר לא בהכרח טוב יותר.