Lehrick’s 260E.

תכירו את ה-260E של הבחור בשם Lehrick, כפי שאתם יכולים לראות מדובר בבניה פשוטה למדי, לא תראו כאן שפע של תוספות אפטרמרקט וחלקים צעקניים אחרים, ההחלטה של הבעלים הייתה להשאיר את המכונית כמה שיותר קרוב למראה המקורי. למי ששם לב להנמכה של המרצדס, כנראה יתאכזב לגלות שלא נעשה כאן שום דבר יוצא דופן או יקר להחריד. Lehrick רצה להישאר סטטי, לכן התקנת מערכת מתלי אוויר לא באה בחשבון. למטרה הזאת נרכשו קפיצי הנמכה H&R אשר הנמיכו את המרכב ב-2" וזה לא היה מספיק, לכן הוחלט לחלוך את הקפיצים כדי להכפיל את מספר האינצ'ים. כמו-כן מקדימה הורכב ליפ שירד מוולוו 740 והוא עוזר לקרב את החזית של האוטו לרצפה. ואחרון חביב - הגלגלים, כאן יש סט של AMG Monoblock II שעברו ליטוש. כנראה שאנחנו, אם היינו הבעלים של המכונית הזאת, היינו עושים בדיוק אותו הדבר, טוויסט נחמד למכונית קלאסית.

Austin’s 72′ Mercedes W114

סגנון, רמה, תחכום; מילים אלה עולות מיד לראש כאשר המותג מרצדס עולה לנושא השיחה. זה יכול להיות או זה, או שאתה פשוט מנסה להיזכר בשמה המזויף של המלצרית בלבוש מינימלי מקוקטייל-בר, כאשר ביקשת ממנה את מספר הטלפון שלה. כן, כולנו היינו בסיטואציה הזאת. למרצדס W114 הזאת, או שאיך שמכנים אותה בגרמניה Strich Acht, אין שום קשר לאותו סוג של בחורות שאיתן אתה מנסה להתחיל אחרי כמה דרינקים. שתי מילים עולות לראש כאשר אנחנו רואים קלאסיקה מונמכת - סגנון טהור. בדיוק כך. סגנון אמיתי וטהור.

To Hell with Swag, It’s a Gentlemen’s world

אנחנו מתקדמים מהר, מתלוננים על שירות גרוע של חברת הסלולר, על ניתוקים בחיבור לאינטרנט, על מחסור בנקודת עגינה ל-iPod במכוניות מסוימות. אבל היו זמנים, האמת לא לפני הרבה שנים, כאשר הדברים היו הרבה יותר פשוטים. במכוניות לא היו חגורות בטיחות, לא היה בלוטות', הן היו הרבה יותר מינימליסטיות, הן היו מיועדות לנהיגה נטו, במקום להיות "מכונית שעשועים" שמציעה הכל חוץ מ...נהיגה. בחור בשם ג'ון לודוויק רכש לאחרונה מכונה פשוטה והפך אותה למכונית יוצאת מן הכלל. זוהי מרצדס 220SB Fin Tail שנת 1960.