רבים יסכימו ששנות ה-80 היו העשור עם מקום מיוחד משלו בהיסטוריה והוא ייזכר כעשור כאשר הכל בו הלך נגד הזרם. מכוניות אייקוניות ומרובעות של אותו העידן הן חלק מובהק מתולדות הרכב והאסתטיקה שלהן התאימה בול לתקופה. שנות ה-80 זו תקופה שבה וילונות בצבעי טכנו וכלי בישול התאימו לתסרוקות האבסורדיות ומוזיקה אלקטרו-דיסקו שמלאה את גלי הרדיו. זו הייתה התקופה שחלק היו רוצים לשכוח ורוב לא היו רוצים שהיא תגמר.
למארק הייתה פינה חמה בלב לסקייליין R31 במשך שנים רבות, תענוג שרוב האמריקאים לא זכו להזדמנות להכיר. זאת ספציפית עברה כמה שינויים מעטים: במקור עם מנוע 5 צילינדרים, RB25 NEO לא היה הכי "שמח" כשמארק קנה את המכונית. אחרי כמה (הרבה) שעות על דיינו וקצת עבודה, האושר חזר אל המנוע והמכונית הפכה לדיילי במשך 4 שנים רצופות, תוך כדי כמה שילובי ג'אנטים במידות 18X9 ו-18X10. מארק בעיקר היה נוסע עם חישוקי Work, מסדרות DH, FS ו-VX. לא משנה כמה מארק ניסה, זה אף פעם לא ישב נמוך כמו שהוא רצה, לכן הוא השתמש באמצעים מתאימים.
אחרי שבילה זמן מה במכירות פומביות של Yahoo Japan, הוא הצליח למצוא את הגלגלים שיעזרו לו להצליח במשימתו להביא את המכונית עד לגובה שהוא רצה. אבל, כמו שזה קורה בדרך כלל, סט טרי של RS שמארק רכש לא בדיוק היו בעלי נתונים שהוא חיפש, אז אחרי המון מדידות וחישובים הוא הזמין ליפים וברגים חדשים מאחת הסדנאות בגרמניה.
מארק לא בזבז זמן, הוא הרכיב את הגלגלים באותו היום שכל החלקים הגיעו לביתו ועכשיו שום דבר לא יכול לעמוד בדרכו. הוא הניח בצד את החיים הפרטיים שלו, שינה ואפילו את העבודה שלו כדי להרכיב ולהתקין את הגלגלים. סה"כ סיבה די מוצדקת לבקש ימי מחלה. זה אחד מאותם הדרים ש"אנשים נורמליים" לא יבינו לעולם, אבל אנחנו כן. המפרט הסופי הסתכם ב-15X9 עם אופסט 0 וספייסר 10 מ"מ כדי להשאיר מקום לבלמים משודרגים מ-R33, מה שנתן מספרים סופיים של 15X9 -10 קדימה ו-15X9.5 -6 אחורה.
הכל התחבר ביחד בדיוק כמו שמארק חזה את זה. כל מה שנותר היה סטאנס נמוך יותר, לכן סט קוילאוברים של Emotion השתלבו בסט-אפ הזה. הכל במכונית מותאם לתקופתה, ממושבי קטיפה מקוריים ועד לנגן קלטות OEM. הוזקעו מאמץ וזמן רב לאינטריור כדי לגרום לו להיראות מושלם כאילו הרגע המכונית עזבה את שערי המפעל. כל הדברים הקטנים האלה גורמים למכונית להיראות כפי שהיא נראתה באולם התצוגה וזה מה שגורם לאנשים לחזור אחורה בזמן.
מתחת למכסה המנוע, מארק ביצע "ניקוי" רציני וגם הוסיף סעפת פליטה משודרגת. אחרי מספר שינויים וכיוונים, המכונית מספקת 300 כ"ס צנועים. "להנות משני העולמות", אנחנו חייבים לומר... אז למה בכלל לטרוח ולעשות עבודת מנוע במכונית שבשאר הקהילה נחשבת לגרוטאה ולא ניתנת לנהיגה? כי אנחנו יכולים. פשוט, באמת.
יש עוד כמה דברים ברשימה של מארק שהוא יעשה בהמשך, אבל מבחינה אסתטית כמעט ואי אפשר לבקש משהו יותר טוב מזה. ככל שמארק ממשיך לשמור את ה-R31 שלו על הכביש, הוא תורם את חלקו בשמירה על שנות ה-80 לנצח. כאחד מדורות הגדולים ובלתי נשכחים בתולדות הרכב, אנחנו בהחלט יכולים להגיד שהוא עשה עבודה מושלמת.
מקור: StanceWorks
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה