ישנן פלטפורמות רבות עם כמות אינסופית של פוטנציאל אבל סובלות ממחסור חמור של הנוכחות בסצנה; מכוניות אשר לכאורה נולדו להיות משופרות אבל זה נעשה לעתים מאוד נדירות. כך שיש לך סיכוי טוב יותר לראות את אוליביה וויילד רוכבת על חד-קרן מאשר לראות דוגמה נקיה של הפלטפורמה המדוברת. אחת מאותן הפלטפורמות הנשכחות כמעט כאן לפניכם: לקסוס SC. כל פעם שאנחנו רואים SC נקיה ועשויה היטב, אנחנו תוהים למה אנחנו לא רואים יותר ממנה בסצנת המכוניות העולמית. קווי העיצוב האגרסיביים וסגנון פשוט הופכים אותה לאחת המכוניות המהנות אסתטית ולאחד הדגמים המבטיחים של העשורים האחרונים. לקסוס ללא ספק אכזבה את האנשים בכך שלא יצרה את המכונית הזאת עם הנמכה משמעותית וגלגלים עם ליפ עמוק. למזלנו, יש כמה אנשים טובים (ונשים), שרואים ערך בפלטפורמה הזאת ומוכנים להשקיע בה כל שקל מקופת החיסכון, והתוצאות לפעמים גורמות לנו להזיל ריר...תראו בעצמכם.
לפני שבע שנים, אנדריי סוקולוב עשה טובה ענקית לעולם ורכש SC300 שנת 1993. לפני כן הוא השתייך לצד "הפונקציונלי" של עולם המכוניות והייתה בבעלותו קמארו 1994 שהייתה בנויה גם לנסיעה רגילה וגם לדראג (גודשת, סטרוקר, קיט הזרקת מתאנול), אבל הוא החליט שהוא זקוק למשהו פשוט וכך ה-SC זכתה לאימוץ במשפחה. קמארו זכתה לחלקים הטובים ביותר (כאשר משהו אחד היה נשבר, הוא היה מחליף את זה במשהו טוב יותר) בשל הרצון התמידי שלו להיות יותר מהיר, ואחרי שהוא הצליח להגיע לקטגוריה של 9 שניות לרבע מייל, הוא הבין שהלקסוס היא הדיילי שלו, כיוון שהקמארו ראתה יותר מסלול דראג מאשר היא ראתה כביש. בשנת 2007, הוא הגיע להכרה כי "עם כל הכסף שהושקע יחד עם עבודה קשה, אף פעם לא באמת נהגתי או נהניתי מהמכונית" וכתוצאה מכך, הוא התחיל לפרק את הקמארו.
כמו רבים מאיתנו, היו לו כל הכוונות לשמור את הדיילי שלו מקורית כדי שתהיה אמינה, לאל בעיות מכניות. כן, בטח! הוא דבק בתוכניתו זמן מה, אבל בקיץ 2010 הוא כבר התגלגל עם סט קפיצי הנמכה וגלגלי כרום של טויוטה סופרה TT. החלק האהוב של אנדריי בסיפור הזה מתחיל כאן, כי בנקודה הזאת המכונית החלה להתגבש למה זהיא היום, משהו שהוא מעולם לא התכוון. היה צורך ביישור קו מאוד גדול וזה לקח פרק זמן לא מבוטל. המכונית ראתה כמות אדירה של חלקים חדשים, שכוללים אטם מכסה שסתומים, רצועת תזמון, משאבת מים, רדיאטור, מצמד ועוד רבים אחרים, שהבטיחו ליפיופה הזאת שתשאר על הכביש (ולא בצידו) לאורך הזמן. בזמן שהמכונית הייתה "תפוסה" עקב יישור קו, אנדריי שם לב כי הצבע המקורי כבר לא מרשים אחרי 17 שנים, לכן הוא החליט לצבוע אותה ב-Copper Firemist כצבע בסיס ו-Black Cherry Kandy כצבע עיקרי. אבל שוב בעיה, פתאום התעורר בו חשק עז לעשות עוד ועוד דברים, הוא כבר לא הסתפק במעט, הוא רצה לעשות כל דבר שהוא מעולם לא התכוון לעשות לפני כן. אחרי מתיחה קלה של הכנפיים, החלקה והוספת מספר חלקי OEM מדגמי SC חדשים יותר, המכונית החלה לקבל צורה וכל מה שנשאר לעשות זה להשקיע באינטריור, להוסיף מערכת סטריאו טובה ונעליים הולמות כדי להשלים את המראה.
אין ספק, קפיצי הנמכה זה לא רע, אבל אנדריי רצה לעשות דברים בדרך הנכונה. הוא החליט ללכת בגדול או ללכת הביתה (כן, באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב..), כמו שזה היה עם הקמארו שלו בעבר, ולכן הוא קיבל החלטה ללכת על מערכת מתלים פנאומטיים, שינוי מרענן על פלטפורמת SC המבוגרת. לא הייתה כאן את הסוגיה "סטטי vs אוויר", אנחנו באמת לא יכולים לחשוב על דרך טובה יותר לגרום ל-SSR SP3 האלה להיראות טוב, במיוחד כשהם במידות 19X9.5 עם אופסט מינוס 5 קדימה ו-19X11.5 עם אופסט 18 אחורה. אפקט "כדור שלג" המפורסם שכולנו מכירים כל כך טוב, התחיל להשתלט עליו ולפני שהספיק למצמץ, המכונית כבר קיבלה קיט בלמים גדולים חדש, חלקי האינטריור רופדו מחדש והתקנה סופר נקיה של תא המטען שלו, בו נמצאים חלקי מערכת הסטריאו ורכיבים של האייר-רייד, זכתה גם היא לריפוד עור חדש בגוון טאן כדי להתאים לשאר המכונית. מכונית שהייתה אמורה להישאר מקורית פתאום הופכת ל-show stopper ממש מול העיניים ואנדרי לא יכל להיות יותר מאושר מזה.
אחד החלקים האירוניים ביותר בסיפורו של אנדריי זה עד כמה פשוטה נראית המכונית שלו וכמה מאמץ הוא השקיע בה כדי שהיא תראה כך, הוא לא העתיק שום רעיון מאף אחד, כיוון שכפי שאמרנו קודם לכן, אין הרבה דוגמאות ראויות של המכונית הזאת בסצנה. לדוגמה, אם לכם יש את VWVortex, HondaTech או אתר עולמי גדול אחר עם אלפים רבים של משתמשים, זה מאוד קל למצוא אין ספור דוגמאות, מידע, חומר למידה ועצות, אבל לאנדריי לא הייתה את האופציה הזאת. הוא נאזר באומץ והלך בנתיב בו מעטים הלכו ובנה את אחת ה-SC הנקיות בסצנה ללא כל הדרכה. אם כבר מדברים על "מרשים"...
תמשכו להתעדכן ותפקחו עין למה שעתיד לבוא מאנדריי וה-SC300 שלו, כי הוא מתכוון לבצע השתלת מנוע והחלקת תא המנוע במהלך החורף. אם הוא ימשיך עם איכות העבודה ברמה המוצגת עד עכשיו, אנחנו לא יכולים לחכות לראות את התוצאות.
בנוסף, אנדריי רוצה להודות לאחד החברים הכי טובים שלו, דילן (The Painter Mastermind), בלעדיו המכונית לא הייתה נראית כל כך טוב. הם בילו יחד יותר מ-250 שעות בעבודת פחחות, הכנה, עבודת פיברגלס וצבע, כדי להפוך את המכונית למה שהיא היום. כמו-כן, הוא מודה לאישתו, ג'קי, שהשלימה עם התחביב שלו ועם זה שהוא בילה לילות ארוכים מחוץ לבית במהלך העבודה על המכונית.
מקור: Canibeat
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה