בואו נודה בזה: לא לכל אדם יש "חזון". או אולי, לעתים קרובות, יש להם את החזון אבל אין להם את היכולת לתרגם את זה לתוך החיים האמיתיים. לפעמים אנחנו נתקלים במישהו שלא רק יכול לראות את הרעיון אלא גם לבצע אותו, והתוצאה - מרהיבה! במקרה הזה, אנחנו חושבים שכך היה צריך להיבנות הטנדר הזה מלכתחילה.
כן כן, אנחנו אמרנו "טנדר". אתם הרי יודעים שאנחנו מנסים תמיד להראות לכם משהו חדש, משהו יצירתי, בכל פעם שאנחנו יכולים. הפעם, "משהו חדש" אומר ללכת כמה צעדים אחורה בזמן לשנת 1979. מה שאנחנו הכי אוהבים בסיקור הזה, זה שהבעלים, מייק מקיני, לא ניסה לשנות את הטנדר כפי שהוא היה - פורד קורייר '79, אבל הוא כן שיפר אותו בדברים קטנים כדי לעשות אותו טוב יותר מהמקורי.
מישהו אחר אולי היה קורא לפורד הזה "רכב גנוב", שהוציאו לא מזמן מקרקעית של איזה אגם. אבל הוא עדיין נוסע וזו כל המוטיבציה שמייק היה צריך. הוא השאיר את הבסיס של הטנדר במצב מקורי, החל ממנוע ופנים הרכב ועד לצבע, כהוקרה לטנדר מעולה וישן. במקור הוא היה מצויד בתיבת הילוכים אוטומטית עם 3 מהירויות, אבל עבר הסבה ל-5. מיכל דלק הועבר לארגז הטנדר, כמו-כן נעשתה עבודה רבה כדי להנמיך אותו: בולמים שהורכבו ידנית, התקנת כריות אוויר על המוטות במקום משולשים, לקבלת נסיעה רכה יותר וכו'.
מייק השקיע אין סוף מאמצים כדי לחלוק כבוד לטנדר יפה, הוא עשה מספיק כדי להפוך אותו לייחודי ולגרום לכל עובר אורח להעיף מבט נוסף עליו. אנחנו חושבים שרבים מאיתנו יכולים לקחת טיפ ממייק וללמוד להעריך את האספקטים המעולים של כלי רכב העתיקים האלה, לנסות לשלב משהו ישן משהו חדש, משהו מושאל...
מקור: KlutchRepublik
נכנסתי לבלוג לקרוא את הסיקור אחרי שראיתי את התמונה בעמוד הפייסבוק שלכם. ואני מגיב בעקבות התקובה הילדותית של אחד המגיבים שם.
השבמחקאני איש די מבוגר שכל החיים שלו מסתובב עם גריז על הידיים, משפץ מכוניות ישנות ולא רואה את עצמי נוסע בקופסאות חדשות. למה קופסאות? כי פעם אלה היו מכוניות עם נשמה, היום זה גולם מפוצץ אלקטרוניקה ומערכות עזר שונות, אין כבר את הקשר הטהור והקדוש בין האדם למכונה.
אני מקווה שהסברתי את עצמי נכון ומזה ניתן להסיק שמכוניות כאלה כמו בסיקור זה אמיתי ולא מפוברק ונוצץ, גם אם זה לא פופולרי.
תודה לכם שאתם מזכירים לכולנו שיש עוד מכוניות אמיתיות ויש אנשים שיודעים להעריך אותן.
ראובן.