TO: NIC — FROM: MIKE

"לפני שלוש שנים, בתחילת 2009, הרעיון של Stance | Works הפך למציאות. זהו היה תוצר של תסכול מסצנת מכוניות בזמנו והרצון לשנות את זה. מה שהחל בתור בלוג עממי ופורום שכלל משהו כמו 10 חברים רשומים שפרסמו תמונות מדי יום, גדל והפך למשהו הרבה יותר ממה שחשבנו אי פעם. אנחנו חייבים את ההצלחה שלנו להרבה אנשים, לכל מי שהקדיש זמן לקרוא את המאמרים שלנו שאנחנו כותבים ולצפות בתמונות שאנחנו מפרסמים. המאמרים שממלאים את הדפים שלנו מוקדשים למה שאנחנו כאן ב-S|W מוצאים השראה, החל ממכוניות ועד לסדנאות ויצרניות בתחום. אנחנו אוהבים לשתף בסיפורים ששווים שיתוף. לעומת זאת, הסיפורים שהכי שווים שיתוף, הם הסיפורים של האנשים שממלאים אותנו בהשראה. לפעמים, המאמרים של Stance | Works מאפשרים לנו לשתף את מחשבותינו ולשפוך את ליבנו על האנשים שמהם מורכבת הקהילה. די הרבה זמן חיכיתי להזדמנות לכתוב על אחד האנשים שממלאים אותי בהשראה יותר מכולם: ניק פוסטר."

"אם תדפדף את לוח השנה כמעט 42 חודשים אחורה, תמצא את עצמך ממש בתחילתה של סצנת "סטאנס" בארה"ב. עבורינו, 42 חודשים האלה מחזירים אותנו אל ימי הפורום BMW האהוב שלנו. כל ת'רד בו היה גורם לריב או וויכוח בין החבר'ה ששיפרו את המכוניות שלהם מבחינה אסתטית לבין אלה ששיפרו אותן למטרות ביצועים. יש רק דרך אחת נכונה, ולמרבה הצער, אף אחד מאיתנו לא יכול היה לסכם מה הייתה הדרך הנכונה."

"באותו זמן, מצאתי את עצמי עם E28 שחורה עם מכסה מנוע חלוד, זה היה המתכון שצעק "אני מפגר!" לבעל BMW מן השורה, ואני יכול להבין למה. ניק, לעומת זאת, לא כל-כך..כנראה שלא היה לו אכפת בכלל. אחרי שהחלפנו כמה הודעות פרטיות בינינו בפורום ודיסקסנו על המכוניות שלנו, לא עבר זמן רב עד שמצאנו את עצמנו מדברים כמעט כל יום."

"שיחות שלנו כיסו כל מה שרק אפשר להעלות על הדעת: מכוניות, מוסיקה, פרויקטים, בולשיט יומיומי, וגם מאבקים אישיים ורגשות על המתרחש בחיינו. לאט אבל בטוח הכרתי חבר אמיתי. הרצה מהירה לימינו ואני מוצא את עצמי חוזר מסיאטל אחרי שביקרתי את ניק."

"הקונספט של יצירת חברים בקהילת הרכב באינטרנט אינו חדש או מופרך. למען האמת, רבים מאיתנו יכולים להצביע על כמה מהחברים, או אפילו רובם, שקיימים הודות למקום שאנחנו חלק ממנו. לפעמים החברים האלה הופכים לחברים קרובים וטובים, אבל כל מי שהתמזל מזלו והכיר את ניק כמוני, יודע שהוא לא נכנס לקטגוריה הזאת."

"עוד לא יצא לי לפגוש אפילו נשמה אחת שלא הייתה נמשכת לניק בצורה זו או אחרת. בשבילי, הוא היה סוג של מורה לחיים, סוג של אח הגדול. החל מהאישיות שלו ועד לדרך שבה הוא ניגש לבעיות שעומדות לפניו, הוא מישהו שיש לשאוף להגיע אליו, מודל לחיקוי אם תרצו. הוא דחף אותי לעשות את הכי טוב שאני יכול, בכל נושא; מבניה של המכונית ועד למהות מטרות החיים שלי. הודות לניק, חלקית, אני מי שאני היום. הוא מילא תפקיד ראשי בהצלחות שלי, ואני יודע שאני לא היחידי שיכול להגיד את זה על עצמו: כל זה תוצאה של השפעתו של ניק עליי."

"בעוד שאולי זה קצת מובן מאליו למי שלא מכיר את ניק, או אפילו אלה שכן מכירים אותו, אבל זה מאוד רלוונטי. התכונות האלה, אשר עושים את ניק למי שהוא, באים לידי ביטוי ישירות ב-E21 שהוא בנה."

"ה-320i של ניק קיימת על פני כדור הארץ כבר במשך יותר מ-30 שנה, והיא מעולם לא עזבה את המשפחה. כאשר לניק מלאו 16 שנים, הוא קיבל את המכונית מדודתו, אשר קנה אותה חדשה בזמנו, ומאז היא הפכה למוצא של ביטוי העצמי של ניק. במהלך השנים, מכונית הזאת עברה צביעה לא פעם אחת, קיבלה מנוע חדש, עשתה חייל במסלולים ובמפגשים. וזה נמשך עד 2008, כאשר ניק ואישתו סטפאני פירקו את המכונית והכניסו אותה למוסך כדי להתחיל את הבניה שאתם רואים לפניכם."

"השניים הקצו לעצמם תקופה של 7 חודשים עד ליעד הסופי: BimmerFest 2009. בעוד שצביעה מלאה בגוון Sepang Bronze Metallic של M5 E60 הוא השינוי הבולט ביותר במראה של המכונית, זה רק החלק החיצוני של הכד."

"ניק הוא לא היחידי שמכיר בעובדה כי הכל נמצא בפרטים הקטנים. סטפאני קנתה את הגלגלים, Ronal Racing, מאחורי גבו של ניק כמתנת יום הולדת, בידיעה שהוא שם עין עליהם לפני הרבה זמן. ניק וסטף צבעו את החלקים הפנימיים של הגלגלים בצבע הרכב ואת החישוקים החיצוניים החליפו באחרים, כדי שיתאימו בגודלם לכנפיים שהורחבו בעבודת יד. האינטריור כולו שופץ ורופד בבד משובץ נפלא בצבע שחור וחום. החלקת מראות צד, פנסים ראשיים "גדול וקטן" של Hella, אלה רק פרטים קטנים שגורמים למכונית להתבלט בקהילה של E21."

"בעוד שההתאמות והגימור בלבד כבר מספיקים כדי לזכות בתואר "Car of the Year" של המגזין Performance BMW, יש עוד משהו..ההתלהבות של ניק (וגם של סטפאני) מאחורי מה שהוא עושה מונעת ע"י רצונות משלו. הוא בנה את המכונית עבורו ולא עבור אף אחד אחר."

"בעוד שקהילת E21, המכונה בחיבה בשם "הלגיון 21", היא קבוצה יוצאת מן הכלל של חובבים, הרעיון של שחזור מכונית בהיקף שניק וסטף עשו, ולאחר מכן המשיכו עם הנמכה מעבר למה שמקובל בקרב חובבים מן השורה, לא הלך טוב במיוחד. אף אחד לא יכחיש את איכות המכונית, אבל אין צורך לומר שאם משפחת פוסטר הייתה מקבלת דולר בכל פעם שהם שמעו "מה לא בסדר עם הקאמבר בגלגלים האחוריים?", הם בטח יכלו להרשות לעצמם לבנות עוד מכונית כזאת. ובעוד שהמכונית של ניק בהחלט לא "פרועה" בכל קנה מידה, היה לו הרבה יותר קל לו היה בונה את המכונית שלו בכיוון שמקובל יותר בקבוצה של חובבי E21, שאותה הוא הכיר כל-כך הרבה זמן. במילים פשוטות, הוא לא פחד להפר את כללי הקהילה שלו."

"ללא ספק ניק בנה את המכונית הטובה ביותר שהוא יכל, ואף על זה, הוא לא פחד לבנות אותה לפי ראות עיניו. חשוב מכך, הוא לקח את המכונית והפך אותה למשהו הרבה יותר מזה. בעוד שניק יכול להגיד לך "זו רק מכונית", אני נאלץ לחלוק איתו. עבור רבים, היא מייצגת את המלכה במגרש המשחקים של E21. עם עליה המהירה בפופולריות של ה-E21, יש רק כמה מכוניות שבנויות כל-כך טוב, כל-כך נקי ועם עצמאות כזו לסגנון ואופי. זו ה-E21 המובהקת ביותר בעיני רבים."

"בשבילי, לעומת זאת, המכונית היא התגלמות של השראה, מוטיבציה ואחת החברויות היקרות ביותר שלי. כפי שראיתי בשנים האחרונות, המכונית קמה לתחיה מהגלגול הקודם שלה והפכה למכונית "מפילה לסתות" כפי שהיא היום, אני יכול לראות את השמחה שהיא מביאה לניק וסטפאני ולסובבים אותם. זה יותר מסתם מכונית יפה, יש משהו מיוחד בה, וכל מי שזכה לראות אותה, יגיד את אותו הדבר."

"בין אם קראת את כל מה שכתוב כאן ובין אם רק הסתכלת על התמונות, אני יכול רק לקוות שהמכונית של ניק תוכל לעורר לפחות אדם אחד אחר לצאת ולבנות את המכונית שלו. אולי ההשפעות שאני הרגשתי ממכוניות של ניק, יסופרו ע"י אנשים אחרים, אבל זה נכתב כחשיפה אישית של ההשראות שלי. עם זאת, יש עוד הרבה דברים טובים שיבואו אלינו מניק וסטפאני והמילים פשוט לא תעשנה צדק עמם."

"נכתב למישהו שנתן השראה לרבים והמכונית שעוררה עוד יותר. מייק."

מקור: StanceWorks