בהדרגתיות למדתי להעריך את כל סוגי המכוניות והסגנונות, אני בטוח שרבים מכם מבינים על מה אני מדבר. אני אהיה כנה איתכם, עד לפני תקופה קצרה כל מה שסובב סביבי היה קשור לדגם או יצרן אחד בלבד, או כך לפחות הרגשתי כשנשארתי אחד על אחד עם המחשבות שלי. אל תבינו אותי לא נכון, הערכה כלפי יצרניות אחרות תמיד הייתה, אבל זה לא מתקרב למה שאני מרגיש היום. תחום השיפורים בסצינה העולמית ממש מרתק אותי וגורם לי להרגיש מעורב בה ויותר חשוב - להנות מזה. דוגמה מצוינת למה שאני חופר עליו זה הוולוו 242 שנת 83 השייכת לבחור בשם ניקולס פרו. רבים לא מכירים את ניקולס אבל מי שגולש הרבה באינטרנט ראה בשלב כזה או אחר את ה"גרוטאה" שלו. הכותרת Rust Ain't A Crime נבחרה כי בדרך כלל כל מה שקשור לחלודה ישר מתקשר לסוג של זבל ישן חסר ערך. עם זאת, זה לא המקרה כאן. ניק הצליח להפוך את וולוו המזדקנת שלו למשהו רענן וייחודי.
פשוט תסתכלו עליה! הצורה המרובעת שלה והגריל המאפיין של היצרן. נדמה שלרכב הזה יש קול משלו והוא עונה לך בחזרה כשאתה מסתכל עליו ברגש ובהערצה. ואחרי שמוסיפים לרכב הזה חישוקי ברזל רחבים מוולוו 850 במידות 16X8.5 ו-16X10, הכל פשוט מתחבר יחדיו כמו יצירת אומנות. ניק יודע את כל זה, והוא הפך את הוולוו המחלידה שלו להשראה להמונים בסצינה, אשר יכולה ללמד שיעור או שניים. קודם כל, הוולוו שלו מלמדת להעריך כל דגם של כל יצרן ולהתנתק מדעות קדומות. שנית כל, אסור לזלזל ביכולת לבנות פרוייקט מעניין ללא קשר למצב החיצוני או המכני של רכב כזה או אחר. אז אם אתה נהנה ממה שאתה נוהג בו ומשקיע בו את הנשמה, תמיד יימצא מישהו שיידע להעריך את העבודה שלך והסגנון שלך כראוי.
נלקח מאתר JustStance
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה