סיביק דור שישי, ה-EK, היא הסיביק האחרונה של האסקולה הישנה. כל דור חדש שיצא אחריה היה מזכיר יותר ויותר סוג של מיניוואן, הן היו כבדות ויקרות. הסיביק השישית הפכה להתגלמות של הפילוסופיה אשר הוטמנה בה ע"י היצרן: משקל נמוך וקדמה טכנולוגית במחיר נגיש. כמובן שכל זה מתייחס במלואו לדגמי טייפ R האקזוטיים, אבל גם אסור לזלזל בדגמי 1.5 ל' הפשוטים, בגלל שגם הם נוסעות ומתנהגות מצוין. בנוסף יש לדגמים האלה פרופורציות מעולות ושוק אפטרמארקט עצום המאפשר לעשות עם המכונית כל העולה על רוחך, החל מהפיכת הרכב למפלצת תאוצה ועד לנסיכת סטאנס שתסובב ראשים בכל מפגש. סעיף האחרון נלקח ברצינות רבה ע"י הבעלים, דימה, אשר החליט להפוך את ההאץ' הירקרקה שלו לנמוכה ורחבה ככל האפשר.
רבים מאנשים שסובבים את דימה טעו לגביו בזמנו, אפילו לעתים לא התייחסו אליו ברצינות. כמו שאומרים, לרושם ראשוני אין הזדמנות שניה. והרושם הראשוני שמשאירה הסיביק של דימה על כל מי שרואה אותה לראשונה, הוא איך לומר...לא אייאייאיי. תסכימו, מה אפשר לצפות מבן אדם אשר נוסע ברחובות העיר בסיביק 1.5 ל' ירוקה שנת 99 עם תיבת הילוכים אוטומטית, עם מרווח גחון בעובי של קופסת סיגריות כששמים אותה לאורך, ועם ג'אנטים שטיפ טיפה יותר גדולים מהמרווח הזה? כפי שהתברר, היה אפשר לצפות להרבה, כי בראשו של דימה התבשלו מאות, או אפילו אלפי רעיונות. כמובן שלא הכל נעשה במכה אחת. המכונית הזאת, כמו גם רבות אחרות בסצנת הסטאנס, עברה מספר פאזות בחייה, כאשר בכל פאזה חדשה, בניגוד להגיון בריא, פונקציונליות ופרקטיות של המכונית נדחקו רחוק רחוק לפינה. קודם כל דימה הסיר את כל הסמלים מהמכונית, שהזכירו שלו שהיא בכל זאת לא טייפ R, ולאחר מכן, לאט אבל בטוח, היא החלה להצמד יותר ויותר קרוב לקרקע, אחרי שנכנעה לכוח המשיכה הבלתי מנוצח. הדרך למטה הייתה ארוכה ולא פשוטה ועברה דרך קפיצי Tein, אשר הוחלפו באחרים של Megan Racing, אשר פינו את מקומם לטובת קוילאוברים זולים של Emusa. כעת הסיביק "נחה" על קפיצי H&R עם 2.5 כריכות חתוכות מאחורה, אבל זה לא מסתיים כאן, כי סט בולמים מתכווננים חדש כבר בדרך.
מלבד העובדה שדימה הוא דמות דומיננטית בסצנת סטאנס המקומית באודסה, הוא גם אישיות מאוד חביבה ופתוחה כלפי כולם ואין אחד שיגיד שנתקל בסירוב לעזרה או זריקת רעיון בנושא כזה או אחר ואין צורך לבקש פעמיים. אם הוא לא בטוח לגבי משהו אז לפחות הוא יוכל לכוון או למצוא מישהו שכן מבין. הוא גם בן-אדם שלא פוחד להתנסות בדברים חדשים ופשוט זורם. זה שילוב תכונות נהדר עבור כל טיונר, אשר לעתים מביא לתוצאות בלתי צפויות. לפעמים יוצא שהוא רוכש איזו שטות לרכב שלו בכמה מאות דולרים ואז כל הערב כולם מנסים לשכנע אותו שזה לא יתאים או יראה דפוק, אבל אתם יודעים, בסופו של דבר הוא יעשה מה שחושב לנכון. הוא אפילו החליף פגוש קדמי של טייפ R באחד אחר רק בגלל שלא אהב שיש בו פנסי ערפל..או שאין לו שום בעיה לצבוע את הג'אנטים של הרכב הירקרק שלו בצבע כתום זוהר, שזה אפילו אמיץ יותר מאשר לצאת מהבית בחצאית סקוטית. הוא בכיף החליט "לצ'פר" את הליפ הקדמי שלו בסטיקרבומב ב-12 בלילה לפני מפגש מקומי כלשהו, או להנמיך עוד קצת את האוטו שלו באמצע הלילה גשום רק כי היה עוד מקום..לא אכפת לו מחוסר הבנה או צחקוקים של הסובבים אותו. כזה הוא דימה.
אז מה יש לנו עוד לספר לכם על המכונית שלו? אז יש לה בולמי Kayaba AGX עם קפיצי H&R Race. זהו שילוב די קיצוני עבור סט אפ לא מתכוונן, אשר מציג הנמכה של 70 מ"מ. וזה אחרי שחבר טוב שלו "במקרה" חתך לו את הקפיצים האחוריים במעט, אבל במקום להיכנס להיסטריה, דימה פשוט חייך לקראת ההזדמנות להנמיך את הקדימה עוד קצת. אחלה משאלת מוות. אבל לא בשביל דימה. לא נורא שהמתלים עובדים קצת מוזר בשילוב הזה..דימה מצליח לקרוע את רחובות העיר כאילו אין מחר, ולהגיע לכאלה מקומות אשר לפי חוקי פיזיקה הוא היה מצליח להגיע אליהם רק בעזרת מסוק או מנוף. הוא גם מצליח לתת גיחות בינעירוניות ארוכות עם 3 אנשים ברכב. למרות שדימה כבר הזמין סט קוילאוברים חדש ונורמלי, הסט-אפ הקיים הוא התשובה האידיאלית עבור אלה ששואלים אותו באופן תמידי: "איך אתה מצליח לנסוע?".
אבל זה לא הסוף. אחרי התקנת חישוקים זולים יחסית אבל מאוד סימפטיים מדגם XXR 521 במידה ממש לא מצחיקה בשביל הסיביק (16X8 עם אופסט 20), דימה נאלץ לעשות התאמות שונות כדי לגרום להם להיכנס לבתי הגלגל. כמו כן נוספו שימסים למטרת קאמבר אחורי של 5 מעלות. ביחד מתקבל מראה מאוד לא שגרתי ומגניב, כזה שבקלות מסובב ראשים של הולכי רגל ושל הנהגים מסביב. אבל דימה לא הסתפק בזה. על חישוקים קדמיים הוא הלביש "גומי" במידה 195/40, מה שאיפשר לו להנמיך את הקדימה בעוד כ-10 מ"מ. בנוסף לליפ המקושט במדבקות, אשר מגרד כל פגם בכביש, נוספו פנסים ראשיים צהובים. מה שנקרא - יריה מטווח אפס. כל אלה שמתנגדים לשילוב של שני צבעים ברכב או סתם אנשים נורמטיביים, אחרי שרואים את הסיביק הזאת, מיד רצים לבית מרקחת הקרובה לקנות כדורי הרגעה. אבל דימה מבסוט ומתגאה ביצירה שלו, כי הוא יודע כמה מחשבה הוא הקדיש בתהליך הזה. זה השורש של תרבות השיפורים בכלל ושל תרבות הסטאנס בפרט. And no matter what they say.
מקור: Lowerandwider
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה