"איך לעזאזל הגעת לרכב הזה?!"
לקווין לו ללא ספק כבר נמאס לענות על השאלה הזאת. תראה, לכל מכונית יש סיפור. חלק מהמכוניות מוצאות את בעליהן בדרכים מסורתיות, חיפוש ב-Autotrader או מודעה ב-Craigslist, מלווה במיקוחים מייגעים עם מוכר "נחמד" ברמה מחשידה או בעלים הקודמים שנשבע ש"הרכב כמו חדש". שיחת טלפון אחת לבנק, עוד אחת לחברת הביטוח וכאן מסתיים פרק ראשון. סיפור זה חוזר על עצמו כל יום, בכל רחבי העולם. למעט קווין לו. אחרי הכל, לא פשוט להיתקל במכונית הביצועים JDM שנרקבת במגרש נטוש של מכוניות משומשות. למצוא מכונית כמו ניסאן סילביה לוקח זמן, כסף ומגע משפטי..."מעודן". להיות שפוי זה גם עוזר.
מעניין שסיפורו של קווין עם ה-S15 הזאת מתחיל באופן צנוע למדי. הוא מספר:
"פשוט ישבתי וגלשתי ב-zilvia.net כמו שאני תמיד עושה בהפסקת הצהריים שלי. פתאום אני רואה את ה-S15 הזאת מוצעת למכירה וזה נראה כמעט טוב מדי בכדי להיות אמיתי. מיד התקשרתי לבעל הרכב ושאלתי אותו על המכונית. למזלי, אני הייתי הראשון שהתקשר אליו. היו עוד כמה שיחות הלוך ושוב כדי לדון בפרטים על המכונית. אחרי דין ודברים, אני טס לסיאטל כחודש לאחר מכן לקנות את המכונית. המוכר היה סופר נחמד. הוא אפילו הרשה לי להישאר בבית שלו לליד האגם בשני הלילות שהייתי שם. אשתו בישלה לנו ארוחת בוקר וארוחת צהריים וזה היה מאוד טעים..מעולם לא ביקרתי בסיאטל לפני כן לכן רציתי לעשות כמה סיורים בעיר. עליתי למעלה ב-Space Needle, ביקרתי בשוק Pike Place, הייתי ב-Starbucks הראשון ועוד כמה מקומות מדהימים. מזג האוויר היה מדהים, כך שהיה לי המזל לקנות מכונית חלומותיי ולבקר בעיר כל-כך יפה באותו הסופ"ש."
כדי להבהיר, קווין גר באטלנטה. כאשר הוא אומר שהוא "טס הרבה", הוא מתכוון "בכל המדינה", שזה בערך בכל מקום איפה שאין צורך בדרכון. כפי שרובכם יודעים, החבר'ה הרציניים של עולם המכוניות הם כמעט תמיד אנשים נחמדים, אולי לעתים טיפה משוגעים :) הטיול של קווין לסיאטל, למרות שהיה מרוכז כמובן סביב עסקה פיננסית, היה חוויה של ידידות ואירוח. יכול להיות שקיבלתם פה ושם קפה ועוגה מבעל המכונית כשרכשתם אחת, אבל בוודאות לא זכיתם באירוח בביתו הפרטי על בסיס פנסיון מלא.
אמנם, רכישת מכונית JDM זה לא בשביל כל אחד. קווין יגיד לכם כי תהליך ההרשמה במשרד הרישוי זה סיפור מהתחת, בגלל שחידוש רשיון של רכב יומיומי עם הגה בצד ימין במדינה עם מכוניות בעלות הגה בצד שמאל פג תוקפו ולחדש את הרשיון זה לא פשוט. אבל לדברים השליליים תמיד יש דרך מצחיקה "לאבד" פרטים קטנים. כאשר מישהו שואל את קווין איך הוא בסופו של דבר הפך לבעלים של סילביה S15 JDM, הוא לא מספר על כמה טפסים ממשלתיים הוא חתם, או כמה שיחות הוא הוציא לסוכן הביטוח שלו עד שהכל הסתדר. הוא אפילו לא מתלונן על זה שמאוד קשה לו להזמין צ'יזבורגר דרך drive-thru. הוא רק מחחיך וממשיך עם הסיפור על הטיסות שלו, ארוחות ביתיות ועל התחושה של להתעורר כל בוקר ולהבין שמכונית חלומותך נמצאת ממש בחניה שלך.
לאנשים רגילים אין את הסיפורים האלה. רוב האנשים מוצאים את הרכב שלהם למטרות "מנקודה A לנקודה B", נוהגים בו עד שהאחריות נגמרת ומשדרגים אותו במודל חדש יותר. אבל אנחנו לא אנשים כאלה, ואנחנו לעולם לא נהיה. המכונית שאנחנו רוצים זה תמיד רחוק מדי, זקן מדי, נדיר מדי וכו'. עם זאת, ב"מדי" האלה, חובבי רכב אמיתיים מוצאים את הסיפור שלהם. מצא דרך להשיג מכונית חלומותיך. לך עם הדחף שלך דרך כל הניירת הבירוקרטית ודרך כל אלה שאומרים "לא" ותגרום לזה לקרות. אם אתה לא חושב שזה שווה את זה - תתקשר לקווין. יש לו סיפור לספר לך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה