היא אחת המכוניות שככל הנראה, מוצאת חן בעיני כולם. ואנחנו לא מדברים על התלהבות כמו ממכונית-על שמופיעה במגזין רכב כלשהו, אלא התלהבות ממשית, ריאלית, כיוון שרק מעטים מחובבי מכוניות לא דמיינו את עצמם בתור בעלים של קופה הסקסית הזאת. לצערנו, לא כולם מודעים להשלכות שמביאה איתה קניה של מכונית כזאת. אחרי ביקור ראשון עם המכונית במוסך, רבים מוכרים אותה לרומנטיקאי אחר, והם נוסעים בה בשיטה "עד שיתקלקל". אבל יש כאלה שממשיכים להגשים את החלום ועולים על המסלול הלא הגיוני במקצת של אחזקה תמידית של המכונית, אשר מעולם לא הצטיינה בדרישות נמוכות. אגב, לאותה קטגוריה השלישית לא מפריעה העובדה שהמכונית שלהם הייתה פעם של אלה מקטגוריה הראשונה והשניה, אשר קנו אותה, שברו ומכרו לאלה ש.."עד שיתקלקל". קצת מסובך...אבל אם תתעמקו, תבינו על מה אנחנו מדברים. זהו גורלם של רוב הפרויקטים הרציניים שנבנו על בסיס קוראדו. זאת ההיסטוריה, אשר כל-כך יקרה לבעלי מכוניות קלאסיות ישנות. היסטוריה שלעולם לא תמצאו במכונית חדשה מהסוכנות, ופיסות ההיסטוריה האלה קובעות את האופי של כל מכונית ומכונית. גיבור ראשי של הסיקור היום אינו יוצא דופן.
בחור חביב בשם פבל (aka pakoVR6) מעיר קייב, התאהב מעל הראש בקוראדו עוד בתקופת הלימודים שלו במכללה. עם הזמן, חלומותיו לקנות קוראדו התחילו לקבל צורה ממשית וביום בהיר אחד, פבל (בדומה לרבים אחרים לפניו) הגיע למסקנה שהוא רוצה את המכונית הזאת עד כדי כך, שכל שאר הדברים בחיים פשוט הפסיקו לשמח אותו. למרות שאובייקט ההערצה שלו לא היה במצב מי יודע מה, פבל פשוט לא היה מסוגל לחשוב על שום דבר אחר. לא עניין אותו ההובי שלו, הלימודים ואפילו צרכים בסיסיים כמו לישון ולאכול הפסיקו להיות חשובים. כדי לא להכנס לדכאון כרוני, היה צריך לעשות משהו ודחוף, לכן כעבור יומיים המכונית עברה להתגורר במוסך של המושיע העתידי שלה. זה קרה לפני יותר מ-8 שנים.
לא נראה לנו שיש צורך לציין שמתחת למכסה מנוע של הקוראדו היה VR6, וכצפוי ממכונית במצב כמו שלה, גם המנוע הרגיש לא כל-כך טוב, כמו-כן גם חלקים רבים אחרים. בגלל תקלות בלתי פוסקות, אשר היו מופיעות הרבה לפני מאשר הכסף בארנק של פבל, שנה ראשונה של הקשר שלהם המכונית העבירה במוסך בתור פסל, בלי תזוזה, ובמהלך השנתיים הבאות היא כבר הכפילה את הערך שלה בזכות ההשקעה. אבל בזמן הזה פבל כבר התחתן, קנה מכונית שניה ליומיום, וכן מצבו הכלכלי מעט השתפר, כך שהחלום הגדול שלו בקרוב עמד להתגשם.
מי מאיתנו לא חלם על מכונית "ישנה-חדשה"? כנראה שכולם, פשוט כי רק במכוניות ישנות יש כריזמה ואופי, אשר ככלל מוסתרים על ידי סימני הזדקנות אחרים ובמקום אמוציות חיוביות, זה גורם לעצבים ודחיה. פבל ניגש לסוגיה הזאת בצורה מאוד אחראית ובנה את הקוראדו שלו מא' עד ת'. ברשימה ארוכה במיוחד של העבודות שנעשו במכונית, תמצאו את הכל: החל משיפוץ מלא של המנוע ותיבת הילוכים, שיפוץ של מערכת הינע, מתלים, ברקסים ועד להחלפת האינטריור, פנסים מסביב, ואפילו שמשות קדימה ואחורה, מבלי לשכוח לטפל בחלודה מסביב. אם תראו את המכונית הזאת במו עיניכם היום, לא תצליחו למצוא פרט אשר יסגיר את גילה, והיא לא צעירה - בת 18.
במהלך עבודות השיפוץ והשחזור, אף אחד לא באמת התכוון להשאיר את הקוראדו מקורית לחלוטין, כך שבכל הזדמנות, חלקים מקוריים הוחלפו למוצרי אפטרמארקט עדיפים. כך, טלטלים מקוריים הוחלפו באלה של Wiseco, מצערת הוחלפה באחת אחרת של B&M, הוחלפו בלמים ועוד הרבה דברים.
את המכונית הזאת אנחנו ראינו בתמונות פה ושם לפני הרבה זמן. מצבה פשוט השאיר אותנו המומים, אבל היו גם פרטים שלא כל-כך היינו סגורים לגביהם. ביניהם צבע ירוק חרדל, חצאיות ותוספות לפגושים בבניה עצמית וגובה של ג'יפ. לחצאיות ולפגושים כבר די התרגלנו עם הזמן, למזלו של פבל, זה לא המראה הגרוע ביותר שאפשר למצוא בקוראדו בעולם. בעיננן הגובה, פבל טיפל בהדרגתיות. בהתחלה זה היה שילוב קלאסי של בולמים/קפיצים תוצרת Bilstein ו-Eibach, מהם פבל היה מאוד מרוצה. קהילת ה-VDub המקומית, לעומת זאת, אמרה BIG NO לזה, והמשיכה לחפור לו עם צמד המילים Lower It! זה היה ברור שאחרי כל ההשקעה, הנמכה נוספת של כ-2-3 ס"מ רק תועיל למכונית, לכן לבסוף פבל נכנע ללחץ חברתי והתקין סט קוילאוברים Weitec Hicon TX.
עם מתלים חדשים, גלגלים שלו מדגם VW1 של RH, אשר לא השתלבו כל-כך טוב עם האוטו בעיקר בגלל המידה הגדולה, 17X8, הופיעו באור אחר לגמרי. עם מתאמים 30 מ"מ, אופסט +30 וצמיגים 205/40, הם ישבו מעולה בכנפיים המנופחות של הראדו.
ובנוגע לצבע....לא פעם נכתב וסופר בפורומים המקומיים על תהליך הצביעה, איכות העבודה ועלות החומרים. זה היה מאוד מרשים, אבל הגוון Ithaca Verde, למרות שנלקח מקטלוג של למבורגיני, לא ממש התאים למכונית הזאת, לדעתינו. אבל אנחנו סומכים על אנשים שאומרים שכאשר רואים את המכונית במציאות, דעתינו תשתנה מקצה לקצה ותהפוך משלילית לחיובית. בואו נסכם שהתמונות פשוט לא עושות חסד עם המכונית :)
כמובן ששמירה על המכונית במצב כל-כך מושלם, דורשת לא מעט מאמצים: מוסך מחומם, שימוש רק בקיץ (לא רלוונטי לנו), תנועה רק במסלול הנבחר מראש כדי להימנע מכל מיני הפתעות לא נעימות בכבישים..אבל פבל, למרות הכל, כבר הצליח לצאת איתה לנסיעה ארוכה לעיר אודסה לאירוע Odd Weekend, וכפי שאתם רואים, הכל עבר בשלום, הוא אפילו מאוד נהנה מהטיול. למרות כל העבודה וההשקעה שנעשתה בפנים הרכב ומבחוץ, פבל עדיין מאוד ביקורתי כלפי הקוראדו שלו, כך למשל האינטריור שלו, אשר מתהדר בזוג מושבי Recaro A8 ממהדורה מוגבלת של RUF 911 Turbo, לדעתו מוכן רק ב-60%...
האקסטריור לעומת זאת, לדעתו של פבל, מוכן ב-99%, ואותנו מאוד מעניין מה מסתתר מאחורי אחוז אחד שנותר..יכול להיות שמדובר בכמה חלקים של VF-Engineering ששוכבים אצלו במוסך? אז כנראה שהסיפור של הקוראדו הירוקה הזאת הוא פרדוקסלי למדי, כאשר ככל שפרויקט קרוב יותר לשלמות, ככה הוא מתרחק משלמות. אבל פבל מרגיש שהרפתקאה של שנים, אשר תפסה את רוב הזמן שלו, מתקרבת לקיצה. אמנים רבים אחרי סיום היצירה שלה לא מצליחים למצוא לעצמם מקום ומאבדים את מהות החיים. כדי לחסוך מעצמו את המצב המביך הזה, פבל עזר לאחותו לרכוש...קוראדו VR6. בהתחשב בעובדה שה-VR השניה במצב רעוע לא פחות ממה שהייתה הראשונה לפני 8 שנים, מצפה להם עבודה רבה איתה. איך צורך לומר מי יהיה אחראי על הפרויקט החדש..כך שאם היו מחלקים מדליות על הצלת זנים נדירים של מכוניות, ל-pakoVR6 היה סיכוי גדול להפוך לגיבור אמיתי, אחרי שהוא הציל שתי נציגות של הזן הנכחד.
מקור: Tuner-Nation
וואי היא פשוט מדהימה! יש לו טעם טוב!
השבמחק