נאמנות למותג היא חשיבה; בחירה ברורה והחלטית להישאר עם דגם או יצרן מסוים. לפעמים העדפה הזאת מונעת ע"י הנסיון (בדרך כלל מה שקורה עם הגיל) ובפעמים אחרות היא מונעת ע"י לחץ חברתי (בדרך כלל מה שקורה עם הנוער). רבים נכנסים לסצנת מכוניות כאשר הם כבר מאוהבים ביצרן או מותג מסוים בעוד שאחרים מגיעים עם ראש פתוח. ההחלטה עשויה להיות מונעת ע"י העובדה שיש ריכוז גבוה של חובבי מותג מסוים בסביבה או שזה פשוט עבר במשפחה כמסורת. לא משנה מה הסיבה, נאמנות למותג, גם החזקה ביותר, יכולה להיקטע ע"י השפעות בלתי צפויות. כאן נכנס לתמונה ג'ון דאנט.
ג'ון התחיל את חייו בתור חובב רכב בסצנה של הונדה. בגיל צעיר, 15 ליתר דיוק, הוא קנה את המכונית הראשונה שלו: הונדה פרלוד Si שנת 1992. לא עבר זמן רב לפני שתיבת הילוכים האוטומטית נזרקה מהמכונית לטובת תיבה ידנית ובמהלך השנים הקרובות, המכונית קיבלה אהבה בדמות פנסי חזית Euro, ליפ קדמי נדיר ומצמד משודרג. לעומת זאת, כמו רבים מאיתנו, ג'ון הבין שהוא צריך להגביר את קצב "המשחק" שלו. אחרי 3 שנים עם הפרלוד ואחרי שהוא גילה את כל המגבלות של הדגם הזה שהוא אהב, הוא החליט להמשיך הלאה. לאחר שכבר פיתח רגשות והתאהב מעל הראש בהונדה, הוא בחר להישאר בתוך המשפחה, אבל ללכת על משהו עם קצת יותר ביצועים וקצת יותר חדש.
בשנת 2008, חיפוש של ג'ון אחרי רכב חדש הסתיים כאשר הוא רכש סיביק האצ'בק EP3 שנת 2004. הוא חיפש אותה במשך זמן מה ולמזלו הוא מצא את HFP Edition EP3, מאובזרת בקיט של ליפ וחצאיות, מתלים ספורטיביים וכמה שדרוגים אחרים מהמפעל. זה היה דף ריק מושלם שעליו אפשר להתחיל ליצור את יצירת האמנות, ולג'ון לא לקח הרבה זמן עד שהוא התחיל לאסוף כמה חלקים איכותיים. המכונית ראתה שדרוגים שונים של Mugen, אשר כללו ספוילר מקארבון וליפ קדמי. לאחר מכן פנסים ראשיים של סיביק טייפ R, המרת בקליות לאלה של שנת 02-03 (אדום מלא) וגלגלי 5Zigen FNO1R-C, אשר נתנו למכונית את המראה האסתטי מבחוץ, בעוד שהמנוע ראה כמה תוספות בולט-און ותוכנה של K-Pro שעזרה לשפר את הביצועים ויכולת התגובה.
למרבה הצער, ה-EP3 פגשה את היום השחור שלה בסוף 2010, כאשר היא סטטה מהנתיב וירדה למטה לתעלה והתגלגלה לכיוון עצים וחוחים. בקיצור, לג'ון היה מזל גדול, הוא יצא מהמכונית, התרחק ממקום התאונה בכוחות עצמו (הודות לרתמות 4 נקודות) והתעורר למחרת בלי שום פגע. האסון נמנע...בערך.
הצייד אחרי רכב חדש התחיל שוב, אך הפעם משהו השתנה. בדרך כלל, כאשר מישהו עוזב מותג מסוים אליו הוא היה נאמן למשנהו, זה קורה באופן הכי לא צפוי. ג'ון לא היה שמח במיוחד מהרעיון לעבור לפולקסוואגן, אבל כשהוא ראה GTI MK5 סופר נקיה ושמורה באופן מושלם למכירה במחיר נהדר, הוא חשב לעצמו שזה לא יזיק ללכת ולבדוק אותה. בערך בזמן הזה (סוף 2010) "תנועת הסטאנס" התחילה בערך להשתלט על רוב הסצנות וזה שיחק חלק בהחלטתו של ג'ון. הוא רצה להיות נמוך ורחב, אבל הוא גם רצה לוודא שהצורך שלו במהירות יסופק גם כן.
ובכן, יש שפע של סיבות שעלולות לגרום למישהו "לפתוח" את הראש (והארנק) לאפשרות של שינוי הסצנה. אולי זה המנועים שקל יותר לעבוד עליהם, אולי זה הרצון להחליף FWD ל-RWD, או שאולי אפשרויות של טיונינג והתוספות גדולות יותר בפלטפורמה החדשה. עבור ג'ון, זה היה פשוט כמו נסיעת מבחן. כשהוא סיבב את המפתח ולחץ על הגז, המוח שלו הלך עם ה-Euro.
"אני לא חיפשתי פולקסוואגן, אבל כאשר נסעתי במכונית הזו, מיד ידעתי שאני רוצה אותה. כבר מהמפעל היא אחזה טוב יותר מהסיביק שלי ובכללי היא הרגישה טוב יותר וזה מוזר, כי הסיביק שלי הגיעה עם מתלי ספורט מכוונים ושיפורי ביצועים אחרים, לעומת זאת ה-GTI הייתה מקורית לחלוטין..."
פשוט ככה, הוא התמכר. אחרי זמן קצר של מחקרים על פלטפורמת 2.0T וגלישה מרובה באינטרנט, המכונית החלה לראות שינויים כבר בשבוע הראשון בבעלות של ג'ון. הדיו על מסמכי קניה טרם הספיק להתייבש והוא כבר היה עם אינטייק ואגזוז והזמין סט קוילאוברים. בשבוע השלישי הוא כבר נסע עם תוכנת APR Stage 1, מה שגרם לו להתאהב במכונית החדשה שלו עוד יותר. ג'ון הוא הוכחה לכך שסבלנות היא לא תמיד מעלה, זה בזבוז זמן, שאפשר היה להשתמש בו כדי להגיע למקום בו אתה רוצה להיות.
באמצע שנת 2011, ג'ון קיבל קידום בעבודה והמשיך לעבוד על המכונית. לקראת האירוע Import Alliance בחודש יולי, הוא רצה להיות מוכן ובהתחשב בעובדה שזאת הייתה Euro הראשונה שלו, הוא במהרה הוסיף לה דאון-פייפ, אינטרקולר ותוכנת APR סטייג' 2+. Import Alliance הגיע ולמרות שהוא היה עם גלגלים מקוריים על האוטו, הוא "הוציא" אותם החוצה בעזרת ספייסרים והמכונית נראתה מצוין. הוא החליט לעצמו שלפני כל מפגש או אירוע, הוא יעשה משהו חדש באוטו כדי להפוך אותו לטוב יותר. עד כה, הוא הצליח יפה במשימה הזאת, והמכונית אצלו קצת יותר משנה בלבד. התקדמות די טובה, היינו אומרים.
באופן טיפוסי לג'ון, הוא עשה כמה שינויים גדולים לקראת האירוע Fall Meet, והם היו בכיוון הנכון. לבסוף הוא החליט לטפל בעניין הגלגלים שלו, לכן הוא רכש סט נדיר של Borbet Type A במידות 18X8.5 ו-18X10 (מידות שקשה מאוד למצוא בדגם הזה) וציפה אותם באבקה לבנה. לאחר מכן, הוא החליט לטפל בכמה דברים חיצוניים שאיתם הוא לא היה כל-כך מרוצה. הוא גילח את קווי החצאיות, גילח והחליק את המרקם על הפגוש האחורי, צבע כמה חלקים בצבע הרכב והחליק את המגרעת העגולה במכסה מנוע. החלק הקדמי, כלפיו ג'ון היה מאוד אובססיבי, קיבל ליפ של Rieger, וגריל שחור עם פס כרום במקום האדום המקורי. הדבר החשוב ביותר, מאז שהתמונות האלה צולמו, פגוש קדמי עבר גילוח ואין צורך לומר, זה נראה פנטסטי!
ג'ון לא נמצא בסצנת Euro הרבה זמן, אבל הוא בהחלט עשה רושם טוב. יש עוד כמה דברים שיתווספו לרכב בקרוב, שכוללים חצאיות צד של Votex, פגוש אחורי של R32 בתקן אירופאי, קוילאוברים Ultra Low של H&R, משיכה החוצה של הכנפיים (פחחות), כאפות Borbet Hex לגלגלים, APR Stage 3 עם שדרוג של הטורבו ו...כן, היא תהיה עוד יותר נמוכה.
סיפורו של ג'ון רק מוכיח שבכל מקום ובכל שעה, המוח שלך יכול לבגוד בך ומי יודע, אולי זה לטובה.
The Drive Life
עם מחירי המכוניות בארץ, שדרוגים כאלה רק בגדר חלום. אהבתי מאוד את המכונית והסיפור.
השבמחק