לא, אנחנו לא מתכוונים לדבר היום על הלחמניות האמריקאיות האלה, כי נראה לנו שזה מה שחשבתם מהכותרת. היום יש לנו 06 יפיפיה ממוסקבה. תכירו את סרגיי BurGerrr וה-VAZ 2106 שלו.
סרגיי הוא בן 21, גר במוסקבה, בחור צעיר ומלא שמחת חיים ובנוסף להכל הוא גם נשוי. הוא התחיל להתעניין בכל מה שקשור למנועים ולמכוניות בכלל בגיל מאוד קטן, כשעוד היה מתנייד בעגלה עם ההורים. זה לא מובן מאליו כשמדובר במשפחה של רופאה ופסנתרן. כיום סרגיי סטודנט שנה חמישית באוניברסיטה, בזמנו הפנוי אוהב להתעסק עם מנועים ומוצרי אלקטרוניקה, לפרק ולהרכיב בחזרה. בקיצור לא תמצאו אותו סתם יושב על הספסל עם חבר'ה מהשכונה ושותה בירה, שזה דבר חיובי.
עכשיו עבור אל הפרויקט שלו:
הכל התחיל בצורה מאוד בנאלית. המכונית נרכשה במטרה ללמוד לנהוג וכדי שיהיה לסרגיי כלי תחבורה שיקח אותו ממקום למקום. אחרי שנסע ככה בערך 4 חודשים, הוא התחיל לחוש גירודים חזקים בידיים. הוא רצה להתבלט בין כל המכוניות האפורות, משעממות והשגרתיות שממלאות את הכבישים בעיר שלו.
בהתחלה הוא פשוט צבע את הגלגלים המקוריים בשני צבעים, את הרעיון הוא לקח מאיזה אתר מכוניות מקומי, משם הוא גם לקח את הרעיון השנוי במחלוקת של הסטיקרבומב. אבל הכי חשוב שכבר אז הוא התקין קפיצי הנמכה של 40 מ"מ. אבל אז, למזלו, באותה התקופה בערך הוא גילה לעצמו את האתר Radicallowcars, שם הוא קיבל הכוונה אל הדרך הנכונה ודווקא באתר הזה הוא מצא את התשובה לשאלה שהטרידה אותו תקופה ארוכה: "מה אני רוצה מהמכונית שלי?".
סרגיי: "בתחילת דרכה של ה-6 שלי היה הכי חשוב בשבילי להקשיב לעצות של אנשים שהבינו בזה הרבה יותר ממני. עכשיו אני מבין שעשיתי את הדבר הנכון בכך שלא נתתי לאגו ולטעם "טוב" שלי לנצח. הגורל של המכונית היה מאוד מעניין ויחד עם זאת מאוד מסובך. הייתה לי תאונה מאוד מצערת איתה בעבר, אחריה כמעט רציתי להרים ידיים ולהזניח את הכל. אישתי, חברה שלי דאז, עזרה לי מאוד. בכל התקופה שה-6 הייתה שלי ואפילו עכשיו, היא תמיד עוזרת ותומכת בי, יש לה תפקיד ראשי בחיי. כזאת תמיכה וכמות כזאת של עזרה קשה מאוד למצוא בימינו."
אחרי שראה אינספור תמונות יפות, סרגיי הבין שכל הלאדות הקלאסיות בנויות באותה צורה שבלונית. צמיגי Whitewalls, גלגלי ברזל צבועים בשני צבעים וטאסות ניקל מקוריות. זה הצביע על הפופולריות של סגנון השחזור (Resto) בקרב חובבי המותג. הוא רצה להתבלט אפילו בתוך הקבוצה הקטנה הזאת של בעלי לאדות Resto. הוא רצה שהמכונית שלו לא תהיה דומה לאף אחת אחרת. "רציתי אותה בסגנון אירופאי משובח: נקיה, נמוכה ורחבה."
סרגיי הצליח להגיע די רחוק עם המכונית שלו, אבל הוא לא מתכוון לעצור שם. יש לו עוד המון תוכניות לעתיד. יש צורך לטפל בהמון תקלות טכניות. בעתיד הקרוב הוא מתכנן להתקין סלון שלם בצבע בז' שירד מהדגם 21011, ששוכב אצלו ומחכה ליום שלו. "נעשה ככה שהכל יהיה תואם למראה החיצוני המעט אגרסיבי של המכונית. אבל קודם כל צריך למצוא את הגישה הנכונה ולבנות בראש תוכנית עבודה מסודרת. אחרי שכל הבעיות הטכניות יהיו מאחורינו, אעבור אל הפחחות והצבע, כדי שהכל יהיה מושלם."
מקור: Lowdaily
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה