1993 BMW E36 Coupe – We struck gold baby

אנחנו ילדי שנות ה-90. וכל מה שהעשור הזה נתן לנו היה פשוט מושלם. לדוגמה, כמה מגניבים הייתם כשבתחילת/אמצע שנות ה-90 השתוללתם בהופעות של פרודיג'י, East17 ורקדתם לצלילי הקלטת החדשה של Ace Of Base? הייתם הכי תותחים שיש. אז אם המוזיקה הייתה טובה, המכוניות בטח היו מדהימות אז, נכון?

לצערנו, היינו עדים לבנייתה של פיאט מולטיפלה ב-1998, מה שהוסיף קצת טעם מר לכל העשור. מצד שני, למזלנו, שנות ה-90 נתנו לנו את ה-E36 האייקונית. מכונית כל-כך אלגנטית ונקיה, עם כל-כך הרבה אפשרויות עיצוביות, מבחר מנועים ושדרוגי כוח, שכל חובב הרכב היה רוצה אחת כזאת.

2Low2Go with a Peanut Butter Bra

זכור לנו שסיקרנו את הבימר הזאת בעבר, אז הגיע הזמן שנבקר אותה שוב. למי שלא מכיר, זוהי ב.מ.וו E36 של דום. די הרבה דברים השתנו ברכב הזה מאז הסיקור האחרון והוא אפילו הצליח לזכות בתואר Best Euro באירוע Crafted Fitment. כבוד! אז לגבי השינויים, המכונית עברה צביעה כללית מחדש, קיבלה סט-אפ מתלים אחר וזכתה ל"נעליים" חדשות ונדירות, אבל המראה הכללי של המכונית לא השתנה באופן משמעותי למדי. חובב BMW ממוצע עלול לאהוב או לשנוא אותה, אבל בנוגע אלינו - אנחנו פשוט מאוהבים במכונית הזאת.

RICKY MILLER'S E46 330CI

ברזומה של ריקי מילר יש רשימה עצומה של מכוניות, כולן היו משופרות ועשויות בהתאם לטעמו האישי. אבל כאשר הגיע השלב לעבור ל-E46, הוא רצה לעשות משהו מעט שונה. כשהוא קנה אותה לפני שנתיים במהלך החיפושים אחרי משהו עם הנעה אחורית ויותר מ-200 כ"ס, הוא רצה להפוך את המכונית שלו ליחידה מסוגה. 

Widebody Brotherhood: Kamil and David Dymon’s E46 and R32

לכל אחד מאיתנו יש טעם וסגנון שונים, עם זאת אנחנו אף פעם לא חשנו רגשות מעורבים לגבי שתי מכוניות כאלה עד עכשיו. אז מה הופך את שתי אלה לשונות מכולם? האחים שבנו אותן, קאמיל ודייויד דיימון.

USDM TOY

אספנות. הסיבות להתעסקות בתחום המרתק הזה, שמוצץ מכיסך את השקל האחרון, שונות ומשתנות מאדם לאדם, החל מהסיבה הפרימיטיבית "שיהיה, כי חבל לזרוק" ועד ל-"מחליף כליה במצב טוב על גליון נדיר של מגזין אוטו". יש כאלה שלא עומדים בפיתוי למלא את החלל הריק והמאובק על המדף באיזה דגם "זהה, אבל עם פנסים שונים" ויש כאלה שמבזבזים משכורת של חודשיים על איזה בול נדיר, אשר ההגיון של להיות הבעילה שלו מובן רק להם ולעוד כמה שרוטים. כל הבולאים, אספני עיתונים, ספרים עתיקים, חלקית לא בריאים בנפשם, ואולי דווקא ההפך - הם הכי בריאים. אישית אני מעדיף לאסוף ולבנות דגמי מכוניות. אין כמו לעקוב אחרי התהליך שבו ערימת פלסטיקים וחלקים שונים שמחוברים יחדיו ביציקה, הופכים עם הזמן למשהו יפה ומציאותי. האמת שרבים בכלל לא מתעניינים בגורלם של הדגמים האלה אחרי ההרכבה, מה שבאמת מעניין אותם זה תהליך בניה עצמו. אני אישית מכיר כאלה שמרכיבים עשרות דגמי טנקים מתקופת מלחמת העולם השניה ומיד אחרי הסיום פשוט מחלקים אותם או פשוט שוכחים מהם. כמובן יש כאלה שמוכרים את הדגמים המוכנים, אבל זה בעיקר רק כדי להרוויח כמה גרושים לקניית דגם חדש.